דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עידן הדור האחרון

עידן הדור האחרון

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות נ"ז:

"אם היו לפחות עובדי השי"ת עוסקים בפנימיות התורה, והמשיכו אור שלם מא"ס ב"ה, הרי כל בני הדור היו נמשכים אחריהם, וכולם היו בטוחים בדרכם שלא יכשלו, ואם גם עובדי השי"ת סלקו את עצמם מחכמה זו, אין פלא שכל הדור נכשל בגללם. ומגודל צערי, לא אוכל להאריך בזה."

אם ההמונים שעוסקים בתורה היו מבינים מהו הלימוד האמיתי… בדיוק כך הם מכנים את חכמת הקבלה, אך הם אינם רוצים לעסוק בה. ואם בכל זאת היו מתחילים ללמוד אותה, בוודאי שהיינו יכולים לממש את התיקונים הגדולים ביותר, גם בכמות וגם באיכות. ואז מצבנו היום היה שונה.

מי אם לא בעל הסולם ידע על הפער הזה בין הרצוי למצוי, כאשר במקום לעסוק בפנימיות, אנחנו עושים את ההיפך ועוסקים בחיצוניות.

אבן הדרך האחרונה שלא שמו לב אליה, הייתה בסוף המאה ה- 19, כאשר היה אישור לחזור לארץ ישראל. באופן כללי התקופה הזאת נמשכה מזמן האר"י – משיח בן יוסף. כפי שכותב רבי אברהם בן מרדכי אזולאי בהקדמה לספר "אור החמה":

"מה שנגזר מלמעלה שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי היה זה לזמן קצוב עד שתשלים שנת התר"ן (1490). ומשם ואילך יקרא "הדור האחרון" והותרה הגזירה והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת ה"ש[?] ליצירה משנת 1540 נצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים גדולים וקטנים ואחר שבזכות זה עתיד לבוא מלך המשיח ולא בזכות אחר אז אין ראוי להתרשל."

מכאן ברור לנו במקצת כמה אנחנו מפסידים מפני שאנחנו עדיין מזלזלים בחכמת הקבלה ואילו צרות זה גרם לעם מאז ועד היום. בעצם, אנחנו עושים עבירה גדולה.

שאלה: בעל הסולם כותב ש"כל בני הדור היו נמשכים אחריהם". האם זה אומר שעל כולם ללמוד את חכמת הקבלה?

תשובה: לא מקובל אצלנו לדבר בלשון העבר, אך בכל זאת: אם האנשים הדתיים באותם הדורות היו לומדים את חכמת הקבלה והיו מוסיפים לחלק הגלוי את החלק הנסתר – את כתבי האר"י ולימוד הבעל שם טוב, אז לאורך הזמן היינו מתקנים את עצמנו. קודם כל, היינו מרגישים נכון את המציאות. האנשים לא היו עוזבים את הדת, לא הייתה מגיעה תקופת "ההשכלה" שנגרמה כתוצאה מהניתוק בהתפתחות הנכונה של האדם. תקופת הגלות הרוחנית הסתיימה, מהמאה ה- 15, העם היהודי היה יכול להמשיך את הדרך לגאולה ולעלייה.

בדיוק מאז התחילה תקופת "הדור האחרון". כבר אז היינו צריכים להתחיל לעסוק בחכמת הקבלה, כלומר בתורת התיקון, שמביאה את המאור המחזיר למוטב – את כל אחד וכולנו ביחד. אז גם אומות העולם היו מקבלים דרכנו את ההארה, שמשנה את היחס שלהם.

אבל אנחנו לא עסקנו בחלק הפנימי של התורה, כלומר, בחכמת הקבלה, ולכן לא היה לנו קשר לאור. ובינתיים האור השפיע בעיתו, בהתאם לעידן החדש, וזה רק הכביד על דרכנו. במקום האור התגבר החושך, מפני שלא היינו מוכנים לקבל את האור. החושך זה אותו האור שאנחנו לא מסוגלים להבחין בתוך הרצונות המקולקלים שלנו. אם היינו מתקנים את עצמנו, היינו מרגישים את התקרבותו כמשהו רצוי. אבל הכול יצא הפוך, אנחנו לא רוצים את האור, והוא הופך עבורנו לחושך, לייסורים נוראיים.

זאת הבעיה כולה: עד היום עוסקים בתורה רק בחיצוניות, גם במעשה וגם בלימוד. "חיצוניות" – כלומר לא על מנת לתקן את הנשמה. הגלות שאנחנו נמצאים בה, היא בכך שאנחנו לא מתקנים את עצמנו, אלא לומדים בלי התקדמות. פעם היינו צריכים לפעול בדיוק כך, אבל מבחינה כרונולוגית התקופה הזאת הסתיימה במאה ה- 15. אנחנו מפגרים ב- 500 שנה.

שאלה: היום יוצא כך שמי שקרוב יותר לחכמת הקבלה זהו החלק החילוני של העם…

תשובה: נכון. נקווה שהמצב ישתנה. ובינתיים הציבור הדתי עובר את שלבי הכרת הרע בתוכו ובתוך מה שמתרחש היום. לאט לאט, בצורות שונות הוא מתחיל להבין זאת. עוד מספר שנים וזה יקרה.

בכל מקרה, אנחנו לא מתכוונים לתקן אף אחד, אלא רק את עצמנו. מי שרצונו להצטרף לתיקונים – בבקשה. במערכת הכללית כולנו מקושרים, אז נקווה שזה ישפיע על כולם.

אם הקהל הדתי היה מתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, בוודאי שהיינו מגיעים במהירות רבה לתיקון הכללי. אבל אלה הם התנאים, אלה הן התכונות האופייניות לרצון לקבל.

בנוסף לכך, יש להבין שלפנינו תוצאה של השבירה והגלות. חלקי העם האלה צריכים להתנהג דווקא כך. הרי כולם מונעים על ידי הטבע ושום דבר לא יוצא מחוץ לתחומו. בזמן הגלות האדם נמצא בתוך הרצון לקבל, הוא אינו מרגיש את הקשר שלו עם הבורא. האור העליון והבורא אינם גלויים לו – ואין קשר. ומצד שני הוא מקבל סיפוק מלא על יד לימוד תורה ומצוות בצורה הנוכחית. ולכן, הוא קשור על ידי "קו שמאל", ופשוט אינו מסוגל להיחלץ מתוך המצב הזה.

זאת התוצאה של הדרך שעברנו, ובשום פנים ואופן אסור להאשים אף אחד במשהו. אנחנו מסתכלים על התופעות החברתיות האלה כמו חוקרים, בצורה אובייקטיבית, זוכרים שאין עוד מלבדו. כך היה צריך להיות.

בנוגע לתיקונים בפועל, עלינו להבין שהיום הכול תלוי בנו. איננו דורשים שום דבר מאף אחד, חוץ מעצמנו. זאת גישתנו כלפי כל חלקי החברה האנושית ואפילו לכל אדם: עליו לקבל את ההסבר הטוב ביותר, ואחר כך זאת הבחירה החופשית שלו.

מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר הזוהר", 01.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ההתנגדות הדתית לחכמת הקבלה
למה היה קיים איסור על לימוד חכמת הקבלה?
מהעולם הבא – למציאות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DaAYc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest