דף הבית / כללי / עדיין לא ידוע לחכמים שלנו …

עדיין לא ידוע לחכמים שלנו …

עדיין לא ידוע לחכמים שלנו ...
טענה:
אין אף תעודה היסטורית שמתעדת את יציאת מצרים, אז למה אתה מתייחס אליה כמשהו שאכן קרה. זה לא מדעי!

התייחסותי: נזכרתי במשפט מתוך המלט, שלמיטב זכרוני אומר כך:
"ישנם דברים רבים בעולם, הורציו ידידי, שעדיין לא ידועים לחכמים שלנו".

ניסיון החיים מלמד אותנו לתת פחות ופחות אמון במסקנות ההיסטוריות-פילוסופיות שלנו, שכעבור זמן מה מתגלות כשגויות, ודווקא כתבי הקודש מתאמתים.

אני, על אף היותי דוקטור לפילוסופיה, בז ל"מדע" ההמצאות הזה, של כולם על הכול. אני מאמין רק בנתונים מוחשיים לפי הכלל הקבלי: "מה שלא נשיג, לא נדעהו בשם" (ראו בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה).

המקובלים מדברים אך ורק מתוך ההשגה הברורה שלהם ולכן רק להם אני מאמין – במה שעוד לא השגתי בעצמי – על סמך זה שהשתכנעתי באמיתותם. עלינו להיסמך רק על פרקטיקה, בלי להוסיף שום המצאות והקשרים משלנו.

ממליץ לעיין במבוא לספר הזוהר, לגבי גבולות ההשגה, ובמאמר קבלה ופילוסופיה.

פוסט קודם: מזווית פילוסופית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/N77Vi

One comment

  1. הרב קוק בפירושו לשיר השירים (בתוך 'עולת ראיה') כותב:

    'אמר ר' עקיבא… שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל'[24]. יש אהבה לשם השי"ת שהיא מצד הבריאה והודה, חסד ד' המלא עולם וטובו על בריותיו, ויש אהבה כזאת שהיא מורגשת בנפש מצד עצם מעלת הנפש לאהוב את הטוב הגמור. ואהבה זו היא עיקר האהבה ויקרה מכל האהבה הנקלטת מבחינת המציאות, וכדי לצייר אותה באמת צריכים כל הציורים הרבים והגדולים שבשיר השירים. על כן אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל… אמנם, מי שבעת שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל יוכל להשיב "כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה 'ובכל נפשך'[25], מתי יבוא לידי ואקיימנו"[26], ולהאריך באותה שעה ב'אחד' עד שיצאת נשמתו, רק הוא יוכל לומר שאין כל העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קודש קודשים. אמנם כנטף מיני ים, כזיק אחד מלהב אש שעד לב השמים, כאות אחד מספר גדול ורחב ידים, ידע איש אשר כה רמה נפשו להעריך ג"כ את האהבה הפרטית הטבעית בערכה הטהור, והיו לו האהבה הטהורה הטבעית, והאהבה הלאומית הנאורה, והאהבה האלהית הקדושה ומלאה הוד, ערוכות במערכה, 'כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות'[27]. אבל מה נמוכים הם [אלה שאינם בדרגה זו]… נפשות כאלה, שיותר מרועה בעל לב רגש, שאהב את בת כלבא שבוע, לא יוכלו למצא בר' עקיבא. לא יוכלו גם כן להוציא מקור לתכונת ההחלטה הנפלאה, ששיר השירים הוא קודש קדשים, בערך כל הכתובים כי אם ממקור האהבה הפשוטה, הפרטית, אשר אותה לבדה יחזו. אבל טהורי לב יראו את ר' עקיבא בגודלו, את ר' עקיבא המשׂחק כשרואה שועל יוצא מבית קדשי הקדשים, מפני שלנפשו הענקית העתיד הרחוק ניצב כהווה, את ר' עקיבא המלא צהלה לקול המונה של רומי, מפני שהאהבה האלהית הנובעת מעומק חכמת ליבו הנפלאה הורתהו, עד כדי מלא ציור חי. כי רומי ואליליה כליל תחלוף, ואור ציון לעד יזרח. האהבה בתענוגים למחזה העתיד הודאי מלאה כ"כ את לבבו הטהור, עד כי לא הניחה לו מקום גם לאנחת לב על ההוה המרעיד, שהכירו רק לעב קל על פני החמה הברה בשחקים. ורק ממקור אותה הנפש, שנשמתו יצאה באחד, יצאה ההחלטה: שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים.

    (עולת ראיה ב, עמוד ג')

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest