נר נדלק מנר

"תלמוד עשר הספירות", חלק ב', "הסתכלות פנימית", אות ס"ג: "המשכת הנאצל אנו מכנים התפשטות האור העליון. ובאותו רגע שהנאצל משתוקק לקבל מהאור העליון, מיד שואב אליו את האור העליון. בדומה למדליק נר מנר ואין הראשון חסר, כן בשעה שהנאצל ממשיך אליו האור העליון אין אור העליון חסר כלום מחמת אותו החלק שהמשיך הנאצל לתוכו, וכן אין לו שום התפעלות או התפשטות מחמת המשכתו של הנאצל, אלא, כדי לשבר את האזן, אנו מכנים את המשכת הנאצל, בשם התפשטות האור העליון. וזכור זאת לכל המקומות, כי אנו מדברים תמיד, בלשון התפשטות האור העליון, והכונה היא, על המשכתו של הנאצל גופו, על ידי השתוקקותו עצמו בלבד".

באור עצמו לא יכולה להיות שום תנועה או שינוי, כל השינויים הם ברצון של הנאצל. על אף שאנחנו לא מדגישים את זה כל הזמן, ופשוט אומרים: האור בא מלמעלה למטה. אבל האור לא יכול לבוא לשום מקום.

הכוונה היא, שאנחנו מגלים את האור הזה לפי הסדר של הכלים/הרצונות, שבאים מלמעלה למטה. בדומה למנורות שנמצאות על חוט ונדלקות בזו אחר זו. ועל זה אנחנו אומרים: האור בא, האור עובר. כלומר, מופיע הכלי שמגלה את האור ומגיב עליו.

האור היה גם קודם, הוא קיים ואינו משתנה! אלא בכל פעם מופיעים אצלנו רצונות חדשים שמגלים את האור הזה, ולכן אנחנו אומרים שהאור כביכול משתנה. אבל באור עצמו אין שום שינויים. השינויים הם רק בכלי. האור מתגלה בהתאם למידה שבה הכלי רוצה לגלות אותו.

מקודם האור לא היה מגולה, ועכשיו הוא מתגלה. אך זה לא משפיע על האור. הכלי קובע באיזו צורה האור יתגלה.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 04.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
אור, שלמעשה אינו בר השגה
משׂחק עם אור אין סוף
אל תשכחו להדליק את האור!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xE38J

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest