דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / נקודת החופש – תחילת הנשמה

נקודת החופש – תחילת הנשמה

שאלה: היכן נמצאת הנקודה שממנה מתחילה הבחירה החופשית שלי? מה היא כוללת בתוכה? כיצד אני רואה דרכה את העולם? כיצד אני מחלק את כל הדברים לחשובים ולא חשובים, עיקריים וטפלים, כיצד אני בונה את סולם העדיפויות?

תשובתי: הבחירה החופשית מתחילה מהנקודה שנקראת "שורש הנשמה". דווקא ממנה מתחילה הנשמה. ולכן החיפוש אחר הנקודה הזאת זה העיקר, דרכו אנחנו עוברים ולומדים בזמן ההכנה.

הבירור של נקודת חופש הבחירה אפשרי רק כשמגיעים לדרגת ההשפעה הראשונה, הנמוכה ביותר. אז אנחנו מתחילים להבין מה עלינו לבחור ומתוך מה. הרי הבחירה היא תמיד בין שתי אפשרויות.

אם יתנו לנו לבחור בין שני דברים זהים לחלוטין, אנחנו לא נוכל לבחור. אנחנו נתלבט בין אחד לשני וכך לא נחליט שום דבר. צריך למצוא פגם או יתרון כלשהו של אחד לעומת האחר.

לכן, הבחירה החופשית אפשרית אם אני בוחר את תכונת ההשפעה לעומת תכונת הקבלה. אם אני מסוגל להבדיל בין התכונות האלה ולהחליט שתכונת ההשפעה עדיפה, ללא ספק, מתכונת הקבלה, אז עם קנה המידה הזה אני כבר יכול לגשת ולהתחיל לברר מה טוב יותר, ומה רע יותר בכל נושא.

כלומר, קודם כל, כדי לעשות בחירה חופשית עליי להיות חופשי מהרצון שלי להנות, לדעת מה אני בוחר: את תכונת ההשפעה, ולדעת לבחור בה כל רגע. וזה קובע את הדרגה, את המדרגה שלי. לכן, כאשר כל פעם אני בוחר בתכונת ההשפעה יותר ויותר לעומת תכונת הקבלה, אני מתקדם. זה הדבר היחיד שצריך לעשות.

אולם נקודת הבחירה החופשית הראשונה, שבה אנחנו יוצאים מתוך הגלות ונעשים "עם חופשי בארצנו", כלומר, בתוך הרצון שלנו, חופשיים מהאגו שלנו, מופיעה ברגע שהאדם עובר את ה"מחסום", הגבול אל העולם הרוחני. ועד אז – זהו זמן ההכנה.

וגם לאחר מעבר ה"מחסום" אנחנו מתקדמים בינתיים בדרך "לא זרועה", שעוברת דרך מדבר, ובוחרים בארץ ישראל, כלומר רוצים להגיע לרצון שמכוון ישר לבורא (ישר-אל) וכולו על מנת להשפיע. אולם עדיין איננו מרגישים מכך שום תועלת והתקדמות נכונה. אלה הם "ארבעים שנות הנדודים במדבר", אף על פי שנדמה היה שאפשר לעבור אותו ברגל תוך שבוע, כמו מדבר סיני. לשם מה צריך לנדוד בו ארבעים שנה?

אך הזמן הזה הוא חיוני, עד שהאדם מקבל את כל ההבחנות בתוכו ויוכל לבחור ברצון להשפיע שנקרא "ארץ ישראל", במקום ברצון אגואיסטי שנקרא "מצרים", במצב שעבורו נקרא "מדבר". בינתיים שום דבר לא מושך אותו בהשפעה.

לאחר שנכנס לארץ ישראל, הוא נתקל בבעיות גדולות יותר. הרי שם הרצון להנות מתחיל לקבל תענוגים רוחניים, ועליו להתגבר עליהם כדי לקבל על מנת להשפיע.

לסיכום, המשמעות של הבחירה החופשית היא עד כמה שבכל מקום האדם מעדיף "אמונה למעלה מהדעת", כלומר, תכונת ההשפעה על פני תכונת הקבלה.

ובצורה גשמית זה מתבטא בכך, שכל מצב שאני רואה לפניי אני מתאר את התגלות הבורא כלפיי. הרי הוא נתן לי הרגשות כאלה בתוכי והוא מציג לי את כל העולם הזה סביבי. הוא משחק איתי משני הכיוונים, גם מתוכי וגם מבחוץ, משאיר לי רק נקודת בחירה חופשית אחת, כדי שאני אייצב נכון את היחס שלי בעולם הפנימי שהוא הטביע בתוכי כלפי עולם חיצוני, לצורך התגלותו.

ובסופו של דבר אני צריך לחבר: אני והעולם החיצוני, כדי להביא לצורה אחת יחידה שנקראת "אין עוד מלבדו".

מתוך שיעור על פי מאמר מספר "שמעתי", 27.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
למצוא לבוש מלכותי בהר של סמרטוטים
להיות עם חופשי בארצנו
בחיפושׂ אחר עצמי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oBfoz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest