דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / נקודה נסתרת בתוך אוסף הרצונות הגשמיים

נקודה נסתרת בתוך אוסף הרצונות הגשמיים

"וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה: ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב: וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה: ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו: ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם." תורה, ספר "שמות", פרשת "יתרו", פרק יט' פסוקים כ' – כד'.

מילותיו של הבורא, שאוסרות על העם לפרוץ אליו מסמלות, שכל הפעולות, כל הרצונות האגואיסטיים של האדם לא צריכים לגעת בו, מפני שהאדם עדיין לא יכול לעבוד איתם בעל מנת להשפיע.

לכן העם לא צריך בשום אופן להתקרב לבורא, מפני שהוא לא מסוגל בעצמו לשנות את הטבע שלו לטבע אלטרואיסטי (על מנת להשפיע). הדבר המרבי שהעם יכול לעשות, זה להגביל את עצמו ולא להשתתף בזה.

משה עונה, שהעם כבר שמע על כך. כלומר, לאדם נדמה שהוא קיבל מספיק כל מיני אזהרות. אבל הוא עדיין לא יכול להשתמש ברצונות האגואיסטיים שלו, כי על אף שהם כבר לא נמצאים תחת שליטת פרעה, הם בכל זאת עדיין לא מתוקנים. אלה הם רצונות רגילים אגואיסטיים של האדם ולא "הנקודה שבלב" שהתנתקה מהם.

"משה", זו נקודה שבאדם אשר מקושרת עם הבורא, יש לה את הטבע שלו. אבל היא עד כדי כך מעורבבת עם שאר הרצונות, שלא רואים אותה, היא אינה מאירה, רק קצת מטרידה את האדם עם מחשבות על משמעות החיים שמגיעות מהיכן שהוא מרחוק.

וכל שאר המחשבות והרצונות שלו קשורים לעולם הזה, לחיים, לכל מה שנמצא כאן. ולכן, אף על פי שלאדם נדמה שאין לו כל צורך בחיים חסרי הערך האלה, אבל ברגע שהוא מתחיל להשתמש ברצונות הגשמיים, אז הוא מייד "עף" בחזרה. שוב מתעוררים בו רצונות כלפי העולם הזה והוא שוכח את כל המחשבות הנעלות.

לכן צריך להבדיל בצורה קפדנית את ה"נקודה שבלב", את תכונת משה ואהרון, מכל שאר הרצונות, שמעורבבים בתוך האגו. אם לא הייתה בנו נקודת "משה", רצון שמגיע מהדרגה הבאה, מתכונת ההשפעה, אז היינו פשוט "בהמות".

דווקא בגלל שה"נקודה שבלב" הזאת מגיעה אלינו מטבע אחר לחלוטין, ומגלמת את תכונת הבורא שבנו, אז אנחנו "הודות" לה, כל הזמן טועים. נדמה לנו, שאנחנו כבר צדיקים, כבר נמצאים למעלה. אבל למעשה, ברגע שאנחנו מתחילים לעסוק במשהו גשמי, המחשבות מייד "עפות" לכיוון ההפוך, אנחנו מרגישים את עצמנו בירידות עמוקות, וכל זה הודות ל"נקודה שבלב".

אבל אנחנו לא צריכים להתבייש בזה או להתרעם או להתפלא, זהו הטבע של האדם. וצריך להסתכל עליו כמו על מנגנון שמתנהג בצורה כזאת בלתי ניתנת לחיזוי, מבלי לדעת מה יקרה איתו בעוד רגע.

כך זה נמשך עד לגמר התיקון, שלפניו מתרחשת הירידה העמוקה ביותר. מה שאנחנו חווים היום, אלה הם תנודות ושינויים מאוד לא משמעותיים: לפה- לשם, פלוס- מינוס. ולפנינו מצפים לנו גילויים מופלאים.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 25.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לגעת בעלייה הרוחנית
עלייה לא קלה
לכבס את ה"שמלות" שלנו ב"אור החסדים"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/T5cyT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest