דף הבית / חינוך, ילדים / נפרדים מהעולם הישן

נפרדים מהעולם הישן

ההתפתחות החומרית של האדם נעצרת ומפנה מקום להתפתחות חדשה.

היום כל תחומי החיים שלנו ספוגים בייאוש, בריקנות. איננו יודעים כיצד לנהוג עם הילדים, חשבנו שהולדנו אותם לחיים טובים, אך באופק לא נצפה שום דבר שדומה לכך. האדם אינו מבין בשביל מה הוא צריך את ההתחייבות המשפחתית אם הוא אינו רואה שיצמח לו משהו טוב יותר מתוך ההתחייבות הזאת. הרי אלה סתם הגבלות גדולות שהוא מפיל על עצמו.

ההתקשרות למקום מסוים ואפילו למדינה מסוימת נעלמת אף היא. האדם פשוט רוצה לחיות טוב יותר. היכן שקיימת הזדמנות כזאת, לשם הוא מוכן ללכת.

באופן כזה, אנחנו מוחקים את כל הגבולות, שוברים את כל ההגבלות, תולשים את כל ה"עטיפות" הישנות שבהן התפתחנו אלפי שנים.

בעבר היה מובן לאדם שהוא שייך לעם מסוים, למקום מסוים, לתרבות מסוימת, קשור למשפחה, לילדים ולהורים, לכל מה שהיווה את הבסיס לחיים בזמנים עברו. האבות מסרו לבניהם מדור לדור את המקצועות שלהם. הבן של הנפח עם הזמן הפך גם הוא לנפח, והבן של רועה הצאן הפך לרועה צאן. בחור ידע מלכתחילה שיינשא לבחורה מאותו הכפר או מהכפרים הסמוכים. כל החיים זרמו לפי החוקים האלה.

אך היום הכול השתנה, וזאת אינה תופעה זמנית. בכל רחבי העולם בני האדם עוזבים את הצורה הקודמת של הקיום האנושי. זאת אומרת, האגו שלנו, הרצון הפנימי שלנו, המודעות שלנו, משתנים באופן חד ומהיר מאוד. לשם מה? – בעצמנו איננו יודעים.

בימינו רק הרצון ליהנות הוא זה שמכוון אותנו. הוא הורס את כל הגבולות והמחיצות שהחזיקו אותנו במסגרות המקובלות על כולם. היום שום דבר אינו מובן מאליו, אלא הכול יכול להשתנות. נוח לי כך, וזה בעצם מה שקובע.

האדם עלה מעל ההגבלות שבהן הוא חי במשך כל ההיסטוריה. תוך כדי התהליך הזה איננו מודעים לקנה המידה של השינויים שקורים איתנו. הגבולות נמחקו, האנשים מוכנים להרגיש את עצמם כמו בבית בכל מדינה. בין אם אנחנו רוצים בכך ובין אם לא, כדור הארץ הופך להיות שטח משותף. אף על פי שאנחנו נמצאים רק בתחילתה של המגמה החדשה, בכל אופן, היא כבר בלתי הפיכה.

יחד עם זאת, מתגלה לנו ריקנות חדשה שלא הכרנו קודם. לא משנה לאן נלך ובמה נעסוק, לא נוכל למלא אותה בשום דבר. העלייה מעל להגבלות שהתיישנו והנכונות לצורות ההתפתחות החדשות לא יאפשרו לנו בכל מקרה למלא את הרצון שגדל, שהעלה אותנו מעל לעולם הישן היישר אל מערבולת השינויים. הוא דורש מאיתנו כזה מילוי גדול, שפשוט אינו קיים בשום מקום.

האנושות נמצאת בצרה. או שהיא תמצא צורה חדשה של מילוי, או שהיא תצטרך להרגיע את עצמה באלכוהול, סמים וכדורים נגד דיכאון. זה מה שבעצם מתרחש בקנה מידה הולך וגובר. ולמעשה זה לא מביא למוצא מהמצב. לכן, במוקדם או במאוחר (עדיף במוקדם), נבין שהגיע הזמן להחליף את המילוי הגשמי במילוי הרוחני.

מתוך שיעור על עקרונות החינוך הגלובלי, 22.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
משום מה לא בא לי על כלום…
עידן השובע
התפתחות אקספוננציאלית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/vGGV9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest