דף הבית / המשבר ופתרונו / יחסים / מתי תגיע התקופה המאושרת בחיים?

מתי תגיע התקופה המאושרת בחיים?

שאלה: מחקר מדעי בחן מהי התקופה בחייו של האדם בה הוא מרגיש הכי מאושר או אומלל. המדענים ערכו ראיונות לאנשים מ 132 מדינות בגילאים שונים ומצאו שרוב האנשים מרגישים שהתקופה המאושרת בחייהם היא בגילאי 18-20 שנה, והתקופה האומללה ביותר היא בגילאי 47-48. מצב זה נימשך עד גיל 60 ולאחר מכן תחושת האושר משתפרת בהדרגה. בגיל 70, אדם שוב מרגיש טוב כמו ילד צעיר. האם תוכל להסביר את המצבים האלה?

תשובה: ההרגשה תלויה רק באדם. אם אדם מתנהג כרגיל, יש לו משפחה, עבודה ומטרה כלשהי בחיים, אז אני לא חושב שהשנים האלו הן קריטיות עבורו. תחושת האושר בגילאי  18-20 שנה, בה כביכול מגלים את העולם, מובנת, אבל בהמשך, הכול תלוי באדם עצמו.

הערה: מבחינה הגיונית, זה נראה ברור. לקראת גיל 45 כל התקוות הולכות ונקברות. ואז אתה שואל את עצמך: "ובכן, מה עכשיו?!"

תגובה: תלוי על אלו תקוות מדובר וכיצד לקבור אותן. אני לא יודע למה אנשים מקווים, מה אנשים רצו להשיג ולמה הם התאכזבו.

שאלה: אם לא מחלקים את חייו של אדם לתקופות אומללות ומאושרות, כיצד עליו לחיות, לפי דעתך?

תשובה: כל יום הוא כמו חיים שלמים. להתחיל מאפס ולסיים באפס. היום אני נותן את כל כולי עד הסוף! מחר אני אתעורר ואתחיל חיים חדשים.

שאלה: איך אוכל לכוון את עצמי כך שאקום ואוכל להיות בעלייה מתמדת עד הערב?

תשובה: אותי, התלמידים מחייבים. אני מרגיש פחד מולם, כלפיהם אני מחויב למשהו. אין לי זכות להשאיר אותם ככה. אני צריך לדחוף אותם, לתת להם השראה. אני צריך להניע אותם איכשהו כל הזמן. כל זה מדאיג אותי מאוד.

שאלה: האם המחשבה שלך היא עליהם?

תשובה: כמובן עליהם, עם עצמי אני משתדל שלא תהיה שום התחשבות.

שאלה: כלומר, המשימה שלך היא למסור את עצמך לחלוטין?

תשובה: עוד לפני תחילתו של שיעור הבוקר, כשאני מתעורר, לפני שאני מתחיל להכין את עצמי לקראת היום החדש, אני מחשיב את עצמי כבר למת. כן, מת. אני לא זקוק לשום דבר מהחיים, חוץ מזה שעכשיו אני צריך לתת הכול מעצמי.

שאלה: מה הכוונה "מת", האם זה אומר לא קיים? שאין דאגה לעצמך וכך אתה יוצא לעולם?

תשובה: בהחלט כך!

שאלה: האם כך עליי להתחיל את היום וכך עלי להעביר אותו?

תשובה: כמובן. ואז יש לך חשבון נכון מאוד עם עצמך, עם החיים ועם התלמידים שלך. כל מה שקורה הלאה – כבר בשליטתו של הבורא.

שאלה: האם אדם רגיל יכול להיות בעל יחס כזה כלפי המשפחה, כלפי ילדים?

תשובה: כן, לחלוטין אותו דבר. הוא יכול לעזוב את עצמו, לתת את עצמו, אבל לעולם.

שאלה: כלומר, למשפחה, לשכנים, לכלל?

תשובה: כן. כך תחיה, תן את עצמך. אתה לא יכול לדמיין כמה זה טוב, קל, חופשי והכי חשוב, נכון.

שאלה: האם זו העצה העיקרית שלך?

תשובה: כן.

שאלה: ואז לא יהיו תקופות  מאושרות או אומללות?

תשובה: כלום!

הערה: אין אני.

תגובה: כן. אבל אתה תהיה כל הזמן במתח – האם אתה נותן להם את עצמך.

שאלה: האם זהו מתח טוב? האם יש בו אלמנט של אושר?

תשובה: זהו האושר.

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 09.07.2020

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/XYLdd

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest