משָרת הרצונות

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף כ"א:

"כי הרצון, שבכל מהות, מוליד לו צרכים. והצרכים, מולידים לו מחשבות והשכלות, בשיעור כזה, כדי להשיג את הצרכים ההם, אשר הרצון לקבל מחייב אותם.

וכשם, שרצונות בני אדם, שונים איש מרעהו, כן צרכיהם ומחשבותיהם והשכלתם, שונים זה מזה."

השׂכל שלנו משרת את הרצון. ה"רשימות" שמתעוררות ועולות, מזינות בנו כל מיני רצונות, ואחר כך השׂכל מתחיל לממש את הרצונות כדי להשיג את הרצוי.

אמנם נראה לנו, שאנחנו מאוד חכמים ושהשׂכל שלנו מקיף את כל המציאות, אבל אם אין לנו עניין במשהו, אם משהו אינו נוגע לנו, אז גם השׂכל "עובר ליד" תחום ההתעניינות הזה. כי הוא הרי משרת. אם אנחנו רוצים משהו בדרגה בהמית, אז הוא פועל כדי לספק תאוות בהמיות השייכות לאוכל, מין, משפחה. אם מתעורר בנו רצון לכבוד, אז הוא פעל להשגת הכבוד, ואז לא שם לב לשאר הצרכים. אותו הדבר נוגע גם לשליטה או כסף, ובכלל, כל מיני שילובים של הדרישות שלנו. האדם מונע על ידי ערבוביה של כל מיני רצונות והשׂכל תמיד פועל לפי ספקטרום של כל מיני רצונות.

סך הכול אין לנו שום שׂכל חופשי. הוא אף פעם לא יכול להיות שׂכל קר, אובייקטיבי לגמרי, חופשי מרגשות, כפי שאנחנו רוצים או חושבים שיהיה. הוא סך הכול השָמש של הרצון.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם, 10.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
רצון שמשעבד את השׂכל
הזוג הבלתי נפרד: הרצון והשכל
בעניין מוח שליט על הלב

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fdwRj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest