דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מרד נעורים הוא פריצה לרוחניות

מרד נעורים הוא פריצה לרוחניות

laitman_2010-10-31_deti_us-70.jpg

גיל ההתבגרות הוא נקודה מאד חשובה ומכרעת. דווקא בנקודה זו צריכות להתבטא תוצאות החינוך, וכל ההצלחה תלויה בשנים הקודמות – מגיל 6 עד 11. בהמשך מתחילות הבעיות, התפרצות הורמונלית, המלחמה הפנימית. צריך לדאוג מראש שברגע זה תהיה לילד שיטה וסביבה נכונה שתאפשר לו להתגבר על תקופת המשבר. להשתמש באגו המתפוצץ כמנוף, כדי שדווקא בעזרתו לעלות מעליו.

כך בהדרגה נקבל אדם בוגר רוחני. בגיל הזה הילדים יכולים בקלות לעבור את המחסום. הם מוכנים לכל! יש להם נחישות נועזת, אדם מבוגר אינו מסוגל לסבול ייסורים כמו שעובר הנער, שהאש בוערת בו. אפשר לעשות פלאים מזה. לא במקרה הטבע הטביע תהליך זה בהתפתחותנו. כל תקוותנו היא לחנך מילד אדם רוחני, דווקא החל מגיל 6-7 ועד 14-15. אחר כך כבר כמעט אי אפשר לעשות כלום, מאד קשה. הוא כבר יצא "לחיים". אתה פונה לאדם המוקף בבעיות חיים שונות: גיל, מין, חיפוש עבודה, שירות בצבא, חושב על בחורות והצלחה כלכלית בלבד. כל המחיצות הללו אינן מאפשרות לו לשמוע אותך. צריך להתחיל לספר לו על הקבלה ממש מהילדות, כדי שזה יכנס ל"הרגל שיהפוך לטבע שני" עוד לפני שהוא יצלול ל"חיים בוגרים".

אז הילד יעבור את מרד הנעורים, אך ישתמש בו נכון! הבורא בכוונה מעורר אותנו למרד הזה של האגואיזם, כדי שנתעלה מעליו. אם אנחנו עולים מעל האגו הזה, כמו על הר סיני (סיני/שנאה), אז אנחנו זוכים בדרגה הרוחנית. חייבים להשתמש באפשרות שמעניק לנו הטבע! כמה זה היה עוזר לי אם גם עכשיו היו מתפוצצים ובוערים בי הרצונות כמו פעם, בילדות. בהנחה שאנחנו נמצאים לצידם של הילדים ודואגים לכוון אותם נכון ולהראות כיצד לעבוד עם זה, אפשר מהר מאד להפוך אותם למקובלים גדולים. אני מקווה שנצליח.

אם לא נשתמש באפשרות שניתנה לנו מהטבע, יהיה קשה מאד אחר כך להשלים זאת. לכן נאמר שכשמחנכים ילד זה כמו לכתוב על דף חדש, וזה בכלל לא אותו הדבר כמו לכתוב על דף מחוק, כשאתה מנסה למחוק את מה שנכתב על ידי מישהו אחר… לכן החינוך צריך להתחיל מגיל צעיר מאד. אחרת הילד אינו גדל כאדם, אלא כבעל חיים, כיוון שילמדו אותו כיצד למלא את הגוף שלו, את האגו שלו בלבד. על פי הגדרת חכמת הקבלה זה אומר לגדל בהמה, את הרצון ליהנות.

רק אם יש חיבור בין שני הכוחות: הקבלה וההשפעה, אז זה נקרא אדם. אז בואו נחליט את מי אנחנו רוצים לגדל מגיל מאד צעיר (לפחות מגיל 6-7), נתחיל להכין את הילדים לגיל הבגרות, על מנת להוציא תועלת מקסימלית מכל השנים הללו. אני בטוח שאם נבצע הכנה נכונה, תחת השפעת דחפים פנימיים של גיל ההתבגרות, הילד יוכל לצאת לעולם הרוחני, לעלות מעל ההר של השנאה שלפתע צומחת לפניו. כל החוויות של אדם בוגר שנמצא בחיפוש אחר הרוחניות, הן כלום יחסית לבערה הזאת. זה חסר לכולנו…

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 06.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
בגרות בגיל 12
לנשמה אין גיל

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/soPXx

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest