מן המקורות 6.12.09

מיכאל לייטמן

הכנה לשיעור הקבלה היומי

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

נושא: סיבת הכבדות, שהאדם מרגיש בדרכו לבטל את עצמו כלפי הבורא, היא חסרון האמונה (הרגשת הבורא) (03:19)

"צריכים לדעת, כי סיבת הכבידות, שמרגישים בזמן שהאדם רוצה לעבוד בביטול עצמותו לה', ולא לדאוג לתועלת עצמו, שהאדם בא לידי מצב, כאילו כל העולם נשאר לעמוד על עמדתו, רק הוא כאילו נעדר עכשיו מעולם הזה, ועוזב את המשפחה שלו ואת חבריו למען התבטלות לה', היא רק סיבה פשוטה והיא נקראת חסרון האמונה. זאת אומרת, שהוא לא רואה אל מי הוא מתבטל, היינו שאינו מרגיש את מציאות ה'. זה גורם לו הכבידות"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר ד "מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה")

נושא: כתוב "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין", שרק ע"י המאור שבתורה, האדם יכול לעבור מהאהבה העצמית, לאהבת הזולת/אהבת ה' (24:49)

"היות שהאדם נברא עם רצון לקבל הנאה לעצמו, המכונה רצון לקבל לתועלת עצמו. ואומרים להאדם, שהוא צריך לבטל את הרצון לקבל הזה, וצריך לרכוש כלי חדש, המכונה רצון להשפיע. אז לא כל אדם זוכה לזה, היינו שיוכל לרכוש את הכלים האלו, המתאימים שישרה בתוכם אור עליון.
ובכדי שהאדם יוכל להגיע לידי רצון להשפיע, אמרו חז"ל (קידושין ל') "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". שדוקא ע"י התורה הוא יכול להגיע לכלים דהשפעה"

(כתבי רב"ש, כרך א, מאמר "חשיבותה של האמונה, שנוהגת תמיד")

"הבורא ב"ה שברא אותו ונתן לו ליצה"ר את תוקפו, ברור שידע גם כן לברוא את התרופה והתבלין הנאמנים להתיש כחו של היצה"ר, ולמחותו כליל… כמ"ש חז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין""
(כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות יח)

חלק א – כתבי רב"ש, כרך א, מאמר "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך"

נושא: המונח "יראת ה'" ע"פ חכמת הקבלה (18:15)

"יראה: היינו, שהאדם יהיה לו יראה, לשמש עם הכלי קבלה שלו, הנקראת "אהבה עצמית".
שפירוש, שהאדם ימנע את עצמו מלקבל תענוג מטעם שהוא חושק להם, ושיהיה לו כח התגברות על התאוה, למה שהוא מתאווה.
אלא יקבל תענוגים, מה שיצמח מזה נחת רוח להבורא. שפירושו, שהנברא רוצה להשפיע להבורא. ויהיה לו יראה מה', היינו לקבל לתועלת עצמו. מטעם, שזה הקבלת התענוג, שהאדם מקבל לתועלת עצמו, מרחיקה אותו מלהידבק בהבורא"

(כתבי רב"ש, כרך א, מאמר "מטרת החברה א')

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מאמר "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה"

נושא: חכמת הקבלה עוסקת רק בגדרים של "חומר", ו- "צורה המלובשת בחומר", (04:00)

"יש ד' אופנים בדרכי ההשכלה, המכונים:
א. חומר
ב. צורה שבחומר
ג. צורה מופשטת
ד. מהות

ותדע, שבמהות, וכן בצורה מופשטת שבע"ס, אין לזהר עסק כלל. אלא רק בחומר שבהן. או בצורה שבהן, בעודה מלובשת בחומר"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות ג')

נושא: אברהם אבינו היה ראשון החוקרים לגלות, שיש כח אחד, הכלול מכל המציאות, ומכל הזמנים, והכול נמשך ויוצא מתוכו (06:50)

"אבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם… הִתְחִיל לְשׁוֹטֵט בְּדַעְתּוֹ… וְלַחְשֹׁב בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהָיָה תָּמֵהַּ: הֵיאַךְ אִפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַגַּלְגַּל הַזֶּה נוֹהֵג תָּמִיד, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מַנְהִיג; וּמִי יְסַבַּב אוֹתוֹ, לְפִי שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיְּסַבַּב אֶת עַצְמוֹ. וְלֹא הָיָה לוֹ לֹא מְלַמֵּד וְלֹא מוֹדִיעַ דָּבָר, אֵלָא מֻשְׁקָע בְּאוּר כַּשְׂדִּים בֵּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַטִּפְּשִׁים… וְלִבּוֹ מְשׁוֹטֵט וּמֵבִין, עַד שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְהֵבִין קַו הַצֶּדֶק, מִדַּעְתּוֹ הַנְּכוֹנָה; וְיָדַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אֶחָד, וְהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּל, וְהוּא בָּרָא הַכֹּל, וְאֵין בְּכָל הַנִּמְצָא אֱלוֹהַּ חוּץ מִמֶּנּוּ"

(רמב"ם, ספר משנה תורה, הלכות עבודה זרה)

נושא: הרב לייטמן מפנה לדברי בעל הסולם על פירוש הרמב"ן על המושגים "אחד, יחיד ומיוחד" (26:00)

"וכן פי' לנו הרמב"ן ז"ל, על ענין אחדותו ית' בסוד אחד, יחיד ומיוחד, וזה לשונו, בפירושו על ספר יצירה פ"א מ"ז, יש הפרש מן אחד, ויחיד, ומיוחד: שם המתפרש, כשהוא מתיחד לפעול בכח אחד, נקרא מיוחד. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו, כל חלק שממנו, נקרא יחיד. וכשהוא בהשואה אחת נקרא אחד, עד כאן לשונו הזך. פירוש, מתיחד לפעול בכח אחד, רצונו לומר שפועל להיטיב כראוי ליחודו. ואין שינוי בפעולותיו. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו, דהיינו שפעולותיו משונות זו מזו, ונראה ח"ו כפועל טוב ופועל רע, אז נקרא יחיד מפני שלכל פעולותיו המשונות יש להן תוצאה יחידה, להיטיב. ונמצא שהוא יחיד בכל פעולה ופעולה ואינו משתנה ע"י פעולותיו המשונות. וכשהוא בהשואה אחת נקרא אחד כלומר אחד מורה על עצמותו יתברך שאצלו כל מיני ההפכים הם בהשואה אחת.

(כתבי בעל הסולם, תע"ס, חלק א', הסתכלות פנימית)

נושא: "כי מציון תצא תורה". דווקא מכל הכניסות והיציאות, שהאדם עובר בדרכו הרוחנית ("כי מציון"), הוא משיג בסופו של התהליך אמונה בקביעות, כלומר את היכולת לייחד הכול לבורא ("תצא תורה")

"החיות דקדושה שבאדם, אינו בא דווקא מההתקרבות, היינו הכנסות, זאת אומרת הכניסות להקדושה, אלא גם מהיציאות, היינו מההתרחקות. שעל ידי זה שהסטרא אחרא מתלבשת בגוף האדם, וטוענת כולה שלי בטענה צודקת, ועל ידי זה התגברות באלו המצבים, האדם זוכה לאמונה בקביעות. זאת אומרת שהאדם צריך ליחד הכל לה', היינו אפילו היציאות נמשך ממנו ית'. וכשזוכה, אזי הוא רואה, שבין היציאות ובין ההכנסות, הכל ממנו יתברך"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר קכא "היתה כאניות סוחר", ע"מ 620)

נושא: ההבדל המהותי בין האדם לבהמה (43:00)

"אין אנו מוצאים צורך מיוחד נטוע בחפץ האדם שלא יהיה נמצא בכל מין החי, זולת ההתעוררות לדביקות אלקית. אשר רק מין האדם מוכן אליה ולא זולתו. ונמצא שכל ענין ההויה של מין האדם, הוא משוער רק באותה ההכנה הטבועה בו להשתוקק לעבודתו ית', ובזה נעלה הוא על הבהמה"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "וזאת ליהודה")
לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/pcwat

One comment

  1. מצויין, זאת הדרך.

    גילוי שמו לנבראיו.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest