מן המקורות 23.03.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – זוהר לעם, פרשת וירא, אות רכד

נושא: אין הבחנות בעצם האורות, אלא בהתפעלות הכלי המתפעל מסיבת פגישת האור בו(34:00)

"בערך עצמם נבחנים כל העולמות לאחדות הפשוט ואין שינוי באלוקות… לא ספירות ולא בחינות. ואפילו הכינויים הזכים ביותר אינם מכנים את האור כשהוא לעצמו… אלא, כל הספירות וההבחנות, המדובר בהם הוא רק ממה שאדם משיג בו"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר ג')

נושא: שני שלבים בתיקון הכלי: א. הכרת הרע("בראתי יצר הרע"), ב.תיקון הרע("בראתי לו תורה תבלין") (57:00)

"על ידי המאור שבה(שבתורה), ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה שיש בטבע הקבלה לעצמו. ואז יתן אל לבו לפרוש את עצמו מטבע הקבלה הזו, ויתמסר לגמרי לעבוד רק להשפיע נחת ליוצרו. ואז יפקח ה' עיניו, ויראה לפניו עולם מלא מתכלית השלמות"

(כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר ,מהו, שכל עשב – יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה")

"מהותו של התפתחות.. המושגת ע"י העסק בתורה ומצוות מהו?
ודע שהוא דבר הכרת הרע שבקרבו. אשר עסק המצוות מסוגל לזכך לעוסק בהם הזדככות דרגתי ואיטי, אשר אמת המידה של המדרגות שבהזדככות הוא שיעור ההכרה את הרע שבקרבו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה", ע"מ 400)

"אמרו חז"ל, "אמר הקדוש ברוך הוא, בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין". היינו שהתורה ומצוות מתבלין את היצר הרע, שיהיה בו טעם, שענין יצר הרע נקרא הרצון לקבל.
ובזמן שהוא לעצמו, אין בו טעם, שעליו שורה הצמצום, ונשאר בחלל פנוי. מה שאין כן על ידי התורה ומצוות, הוא מגיע לידי הכוונה, שהוא על מנת להשפיע, אז עם הכלי הזו, הנקרא רצון לקבל, מקבל כל הטוב והעונג"

(כתבי רב"ש, כרך ג, מאמר "בענין המטרה")

חלק ג – כתבי בעל הסולם, האומה

נושא: מה הפירוש "נצחוני בני" ? (09:00)

"מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות הצורה", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר יט)

נושא: תכלית האדם היא להתחקות אחר פעולות הבורא, ולגלות אותו (14:50)

"בדומה לרב ותלמיד, שכל מגמתו של הרב, הוא, לתת כח לתלמיד שיהיה כמותו, וללמד לתלמידים אחרים כמותו. כמ"כ יש להשי"ת נחת רוח שבריותיו בוראים ומחדשים דוגמתו. אשר כל כח החידוש וההתפתחות שלנו אינו חידוש באמת, אלא, מין התחקות יש כאן. ועד כמה שההתחקות מתאימה עם מלאכת הטבע – באותו שיעור נמדד שיעור התפתחותינו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר פרי חכם-מאמרים, "סוד העיבור לידה", ע"מ 54)

נושא: רק באמצעות חכמת הקבלה יכול האדם לשנות את הטבע שלו, ולהגיע לגילוי הבורא (16:10)

"איך אפשר לאדם שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהיה להשפיע לזולתו, בשעה שכל הויתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו? ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו? … אכן אני מודה שהוא דבר קשה מאד. ואין בכחו של אדם לשנות טבע בריאתו, שהוא רק לקבל לעצמו. ואין צריך לומר שיכול להפוך טבעו מקצה אל קצה. דהיינו שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהיה להשפיע. אבל לפיכך נתן לנו השי"ת תורה ומצוות, שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו לעשות בהם נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו."

(כתבי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)

נושא: אם הכונה של בריאת העולמות, היא בשביל להנות לנבראיו, אם כן, מה היה לו לבורא, לברוא את העולם הזה הגשמי, העכור והמלא יסורים, ובלי זה, ודאי שהיה יכול להנות לנבראיו כמה שרוצה (21:07)

"אולם כאן עמדו חכמי הקבלה ושאלו, למה לא בראנו מתחילה בכל אותה הרוממות הרצויה להדבק בו ית', ומה היה לו ית' לגלגל עלינו את כל המשא והטורח הזה של הבריאה והתורה והמצוות? והשיבו, "דמאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולא באפיה" וכו'. פירוש, כי מי שאוכל ונהנה מיגיע כפיו של חברו מפחד(מתבייש) הוא להסתכל בתואר פניו, כי נעשה מושפל והולך עי"ז עד שמאבד צורתו האנושית. ומתוך שמה שנמשך משלימותו ית' ויתעלה לא יתכן שימצא בו חסרון, לכן הניח לנו מקום להרויח בעצמינו את רוממותינו הנרצית על ידי מעשה ידינו בתורה ומצוות"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "מתן תורה", אות ז, ע"מ 386)

נושא: על חשיבות התפשטות חכמת הקבלה ברב עם, בשפה קלה וברורה (39:40)

"השאלות הרוחניות הגדולות שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחוייבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם; ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית. צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות"

(הרב ראי"ה קוק, עקבי הצאן, נ"ד)
לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Blpy9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest