מן המקורות 14.12.09

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – זוהר, פרשת נח

נושא: על מה סובבת חכמת הקבלה? (01:00)

"חכמה זו היא, לא פחות ולא יותר, רק סדר של שרשים, המשתלשלים ע"ד קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית', לנבראיו בעולם הזה"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "מהותה של חוכמת הקבלה")

"חכמת הקבלה בכללה, היא עניין של התגלות אלקיית, מסודר בדרכיו בכל בחינותיו, ממה שנתגלה בעולמות, וממה שעתיד להתגלות, ובכל האופנים שאך אפשר לפעמים להגלות בעולמות, עד סוף כל הדורות"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה")

נושא: "צדיק" על פי חכמת הקבלה (21:30)

הזכאים, לבחי' גילוי פנים ממדרגה ב', המכונה תשובה מאהבה, שזדונות נעשים להם אז כזכויות… נבחנים, שהכריעו את "כף החובה" ל"כף זכות", דהיינו, שכל הצער והיסורים שנחקקו בעצמותיהם, בעת שהיו עומדים תחת השגחת הסתר פנים, הוכרעו עתה ונהפכו ל"כף זכות", כי כל צער ועצב נהפך לתענוג נפלא לאין קץ… ונקראים עתה "צדיקים" על שם שמצדיקים השגחתו ית'.

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות קלא, ע"מ 798)

"צדיק", הכוונה היא על אדם השרוי בעולמו של הקב"ה, ועם כל זה הולך ומקבל תמיד הרגשות טובות ונעימות, והוא שרוי בתענוג בתמידיות. אשר ע"כ נמצא תמיד מברך את השי"ת, שבוראו להמציא לו עולם טוב ומשמח כזה. וגם הוא, ודאי אינו צריך להוציא הדברים במוצאות הלשון דוקא, כי ההרגשות בעצמם המה הברכות שהוא הולך ומברך את השי"ת. וע"כ נקרא "צדיק". שמצדיק את הבריאה ומרגישה כמות שהיא באמת"

(כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת נה)

נושא: אין ספר הזוהר עוסק, אלא רק ברצון (חומר), ובצורות המתלבשות ברצון (צורה שבחומר) (36:30)

"יש ד' אופנים בדרכי ההשכלה, המכונים:
א. חומר
ב. צורה שבחומר
ג. צורה מופשטת
ד. מהות
… ותדע, שבמהות, וכן בצורה מופשטת שבע"ס, אין לזהר עסק כלל. אלא רק בחומר שבהן. או בצורה שבהן, בעודה מלובשת בחומר"

(כתבי בעל הסולם, "מבוא לספר הזוהר", אות ג, ע"מ 102)

נושא: איננו מחדשים שום דבר בבריאה, אלא מתחקים אחר הקיים (58:50)

"באמת יש לכל נברא מגע עם בוראו, כמ"ש "מלא כל הארץ כבודו", אלא שאינו יודע ומרגיש זאת. והעובדו הזוכה לקאנטאקט עמו אינו ניתוסף לו רק הידיעה לבד, כמו האדם שיש לו שאוצר בכיסו ואינו יודע ובא אחד והודיע לו מה שיש לו בכיסו אשר באמת עתה נתעשר. ועכ"ז אין כאן שום חדש לו ואין ממה להתרגש כי במציאות הממשי לא נתחדש דבר"

(כתבי בעל הסולם, מתוך כתבי הדור האחרון)

"כל כח החידוש וההתפתחות שלנו אינו חידוש באמת, אלא, מין התחקות יש כאן. ועד כמה שההתחקות מתאימה עם מלאכת הטבע – באותו שיעור נמדד שיעור התפתחותינו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "סוד העיבור לידה")

נושא: מהות האדם היא "רצון לקבל", והשכל משרת לרצון, ומקשר בין צורות הרצון השונות (1:05)

"עצם מהותה של הנפש היא רצון לקבל. וכל ההבחן הניתן לנו להבחין בין עצם לעצם, אינו נבחן משום זה, רק ברצונו בלבד. כי הרצון שבכל מהות מוליד לו צרכים. והצרכים מולידים לו מחשבות והשכלות, בשיעור כזה כדי להשיג את הצרכים ההם, אשר הרצון לקבל מחייב אותם"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות כא)

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מאמר "תכונתה של חוכמת הנסתר בכללה, ע"מ 42

נושא: תכונת ההשפעה ותכונת הקבלה (04:00)

"יש שינוי צורה עד למדת הפכיות בין האדם לבין המאציל, כי המאציל הוא כולו להשפיע ואין בו מנצוצי קבלה אפילו משהו ח"ו, והוא, כולו לקבל ואין בו מנצוצי השפעה אף משהו. הרי אין לך הפכיות הצורה רחוקה יותר מזה, ונמצא ע"כ בהכרח, כי הפכיות הצורה הזו מפרידה אותו מהמאציל"

(כתבי בעל הסולם, פתיחה לחוכמת הקבלה, אות יג)

"עייר פרא אדם יולד, כי כשיוצא ונולד מחיק הבריאה הוא מצוי בתכלית הזוהמא והשפלות, שפירושם הוא ענין רבוי גדלות האהבה העצמית הנטבעת בו, אשר כל תנועותיו סובבות בחזקה על קטבו עצמו, מבלי ניצוצי השפעה לזולתו ולא כלום. באופן, שאז נמצא במרחק הסופי מן השורש ית' וית', דהיינו מן הקצה אל הקצה, בהיות השורש ית' כולו להשפיע בלי שום ניצוצי קבלה כלל וכלל ח"ו, ואותו הנולד נמצא כולו במצב של קבלה לעצמו בלי שום ניצוצי השפעה ולא כלום, וע"כ נבחן מצבו בנקודה התחתונה של השפלות והזוהמה המצויה בעולמנו האנושי"

(כתבי בעל הסולם, מאמר מתן תורה, אות יב)

נושא: רק האור המושג בלימוד חוכמת הקבלה יכול לשנות את טבעו של האדם, מהרצון לקבל, לרצון להשפיע (06:50)

"איך אפשר לאדם שיבוא להשוואת הצורה הגמורה, שכל מעשיו יהיה להשפיע לזולתו, בשעה שכל הויתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו? ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו? … אכן אני מודה שהוא דבר קשה מאד. ואין בכחו של אדם לשנות טבע בריאתו, שהוא רק לקבל לעצמו. ואין צריך לומר שיכול להפוך טבעו מקצה אל קצה. דהיינו שלא יקבל כלום לעצמו, אלא כל מעשיו יהיה להשפיע. אבל לפיכך נתן לנו השי"ת תורה ומצוות, שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו לעשות בהם נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)

" אמרו חז"ל, "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", היינו האור מתבל את היצר הרע. כלומר שהבורא נותן את הכח שירצה לעשות את כל מעשיו לשם שמים"

(כתבי רב"ש, כרך ב, מאמר " מהו, מה אני בחנם, אף אתם בחנם, בעבודה במעשה")

נושא: אין למדע שום יכולת לקשור בין כוח רוחני לעצם גשמי (29:00)

"אין… כל פתרון מדעי, איך אפשר לעצם רוחני, שיהיה לו איזה מגע כל שהוא עם אטומים הגשמיים בגוף, שיוכל לגרום לו איזה תנועה. וכל חכמתם לא הועילה להם, למצוא כאן איזה גשר מספיק לעבור על הבקע הרחב והעמוק הזה, הנמצא מעצם רוחני לאטום גשמי. ולפיכך לא הרויח המדע ולא כלום בכל השיטות המטפיזיות הללו. וכדי להוסיף כאן איזה פסיעה קדימה בדרך מדעית – רק לחכמת הקבלה אנו צריכים. כי כל החכמות שבעולם כלולות בחכמת הקבלה"

(כתבי בעל הסולם, מאמר החרות)

נושא: יש לאדם שתי אפשרויות של התפתחות לכיוון מטרת הבריאה: ביודעין, ושלא ביודעין (40:00)

"חוק ההתפתחות, השפוך על כל המציאות, המבטיח להחזיר כל רע – לטוב ומועיל, הנה הוא פועל את כל פעולותיו בכח ממשלת השמים ממעל, כלומר, מבלי שאלת פיהם של בני האדם יושבי הארץ. לעומת זה, שכל וממשלה נתן השי"ת באדם, והרשהו לקבל את חוק ההתפתחות האמור, תחת רשותו וממשלתו עצמו, ובידו למהר ולזרז את תהליך ההתפתחות לפי חפצו, באופן חפשי, ובלתי תלוי לגמרי בכבלי הזמן"

(כתבי בעל הסולם, מאמר השלום בעולם, ע"מ 459)
לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/BT1x6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest