מן המקורות 04.02.10

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – זוהר לעם, פרשת מקץ, אות קסא

נושא: אברהם אבינו היה ראשון החוקרים לגלות, אשר יש כח אחד, הכלול מכל המציאות, ומכל הזמנים, והכל נמשך ויוצא מתוכו (26:20)

"אבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם… הִתְחִיל לְשׁוֹטֵט בְּדַעְתּוֹ… וְלַחְשֹׁב בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהָיָה תָּמֵהַּ: הֵיאַךְ אִפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַגַּלְגַּל הַזֶּה נוֹהֵג תָּמִיד, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מַנְהִיג; וּמִי יְסַבַּב אוֹתוֹ, לְפִי שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיְּסַבַּב אֶת עַצְמוֹ. וְלֹא הָיָה לוֹ לֹא מְלַמֵּד וְלֹא מוֹדִיעַ דָּבָר, אֵלָא מֻשְׁקָע בְּאוּר כַּשְׂדִּים בֵּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַטִּפְּשִׁים… וְלִבּוֹ מְשׁוֹטֵט וּמֵבִין, עַד שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְהֵבִין קַו הַצֶּדֶק, מִדַּעְתּוֹ הַנְּכוֹנָה; וְיָדַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אֶחָד, וְהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּל, וְהוּא בָּרָא הַכֹּל, וְאֵין בְּכָל הַנִּמְצָא אֱלוֹהַּ חוּץ מִמֶּנּוּ"

(רמב"ם, ספר משנה תורה, הלכות עבודה זרה)

נושא: רק לאחר שמשיגים את השורשים הרוחניים בעולם העליון, אפשר להבין את הענפים המיוחסים אליהם בעולם הזה (32:20)

"מהעליון ילמד התחתון. כלומר, שמתחילה צריכים להשיג את השרשים העליונים כמות שהם ברוחניותם למעלה מכל דמיון, אך בהשגה טהורה. ואחר שמשיג היטב את השרשים העליונים מדעתו, אפשר לו להסתכל בענפים המוחשים שבעולם הזה, ולידע איך כל ענף מתיחס אל שרשו בעולם העליון, בכל סדריו בכמות ואיכות"

(כתבי בעל הסולם, מאמר"מהותה של חוכמת הקבלה", ע"מ 19)

"עיקר עמקות המלאכה – מגמרו מתחלת"

(כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת ה)

נושא: ההבדל המהותי בין אדם לבהמה (69:30)

"אין אנו מוצאים צורך מיוחד נטוע בחפץ האדם שלא יהיה נמצא בכל מין החי, זולת ההתעוררות לדביקות אלקית. אשר רק מין האדם מוכן אליה ולא זולתו. ונמצא שכל ענין ההויה של מין האדם, הוא משוער רק באותה ההכנה הטבועה בו להשתוקק לעבודתו יתברך, ובזה נעלה הוא על הבהמה"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "וזאת ליהודה")

חלק ג – כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות כו

נושא: מיעוט רבים שנים (34:00)

"צריכים לדעת "כי מיעוט רבים שנים". זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת אתערותא דלתתא, שעל המעשה זו באה אח"כ התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת להרגיש את גדלות ה' "

(כתבי רב"ש, כרך א', מאמר – "סדר ישיבת התועדות")
לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Rxynl

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest