דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מי מתקן את החלק העשירי של הרצון?

מי מתקן את החלק העשירי של הרצון?

"ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט: וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "קדשים", פרק י"ט פסוק ד').

שדה, זה הרצונות הגשמיים של האדם שאותם הוא צריך לעבד בתוכו. על ידי תיקונם, הוא משתמש בהם לחיבור ולשיתוף פעולה הדדי במערכת הכללית של הקשר ההדדי בין כל בני האדם.

"לא תכלה פאת שדך", מסמל, שאתה לא מסוגל לתקן את עצמך לגמרי. תשע הספירות הראשונות מתוקנות בעצמן על ידי היגיעה שלנו, הבקשה, הקשרים ההדדיים, העבודה שלנו עם האחרים. ואת הספירה העשירית, לא רק שלא ניתן לתקנה, אלא לא ניתן אפילו לבקש על זה. אנחנו לא מסוגלים לבקש שגם האגו הזה יעבוד בעל מנת להשפיע, כי הוא היסוד שלנו שמבדיל אותנו מהבורא.

נניח, שיש לנו רצון בעביות מסוימת. הרצון הזה יכול לספוג את תכונות הבורא עד לחלק האחרון ביותר, עד לחלק העשירי. ואילו החלק העשירי עצמו לא תופס את תכונת ההשפעה.

אבל אם אנחנו נתקן את כל תשעת החלקים, אז בזה אנחנו בסופו של דבר נגיע למצב, כאשר יישאר רק החלק העשירי לבדו שאותו אחר כך יתקן הבורא. זאת כבר הפעולה האחרונה שלו, שתסיים את 6000 השנים של התיקון שלנו.

חוסר היכולת לתקן באופן עצמאי את החלק העשירי מתגלה בכל הפעולות האסורות. מדובר על רצונות מכל מיני דרגות שונות. ישנם רצונות בדרגת דומם, שמהם אתה רוצה לעשות דרגת צומח, כלומר להעלות את עצמך מהאדמה לדרגה הבאה, כמו צמח.

קיימים רצונות שמ"צומח" הופכים ל"חי", ואלה שמדרגת "חי" אתה מעלה לדרגת "מדבר". בכל התיקונים האלה תמיד ישנן פעולות שאסור לך לעשות. כל זה שייך לחלק העשירי.

אבל ישנם מקרים, כאשר אפילו מהחלק העשירי אפשר לקחת רצונות אחדים, מה שנקרא "להסיר מהם את השמנת" ולהעביר לתשע הספירות הראשונות. לכן הרצונות האסורים הם יחסיים. זה אומר, שאתה בעצמך לא יכול להשתמש בהם, אבל העני שעובר ליד השדה שלך, יכול.

כי זה גם כן תיקון. אתה משאיר את הרצון האסור עליך בשבילו, וכאשר הוא משתמש בזה, אז בזה הוא מתקן את החלק העשירי שלך. אתה לא יכול להעלות את החלק הזה מתוך תכונת הקבלה לתכונת ההשפעה, אבל הוא כן יכול.

בתורו, העני שמקבל ממך את ה"מזון" הזה, לא מסוגל להשתמש בחלק העשירי שלו וצריך לתת אותו כקורבן (מעשׂר) לבית המקדש או למשהו אחר. כך צריכה לעבוד השרשרת של הקשר ההדדי שלנו.

שאלה: איך אפשר להרגיש, שזה החלק העשירי שאיתו אני לא יכול לעבוד?

תשובתי: אתה תרגיש את זה, כאשר יהיו לך יותר כוחות לעשות משהו. אם אתה נתת הכול עד לקצה גבול היכולת שלך, בכל 100%, זה אומר, שנשאר לך רק החלק העשירי.

האדם, בעובדו עם האור בדרגות גבוהות, מרגיש ומבקר את כל הרצונות שלו, הוא רואה את עצמו שחדר ללא רשות לשטח של אחר. במצבנו אנחנו לא מרגישים את זה, ואילו מקובל, שנמצא בתנועה רוחנית, מבדיל באופן מדויק את תשע הספירות הראשונות מהספירה העשירית. הוא מרגיש מה הוא מסוגל לעשות ומה לא. זה דבר ראשון.

שנית, הוא מרגיש את "פאת שדך": כאן נמצאת ה"מלכות" שלו, שם הרצונות שלו שאין לו שליטה עליהם ולכן הוא עוזב אותם.

כדי להבין טוב יותר את הפעולה הזאת, תתאר לעצמך שאתה נתת הוראה לאדם בעולמנו להרוג את הבן שלו, כפי שצוּוה לאברהם. האם אדם נורמלי יכול לעשות את זה? לעולם לא. יש כאלה גבולות ("פאת השדה") שאנחנו לא יכולים לעבור אותם.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 26.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
סירוב קבלת החלק העשירי
על הקרבת קורבנות, מעשר ואיחוד העם
המשמעות הרוחנית של המעשׂר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cLQEO

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest