דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מול הקיר שמעברו מחכה לנו חופש

מול הקיר שמעברו מחכה לנו חופש

חוץ מאור וכלי, רצון, אין שום דבר. האור פועל על הכלים באותה המידה שבה צריך לקדם אותם לתיקון, ובכל שלב ושלב מעורר אותם. אבל הכלים שיצאו מהשבירה שקדמה למצבנו הנוכחי, מקבלים את האור כמכה, כחרדה, כפחד, כחוסר כוחות, חוסר וודאות, כמצב לא מובן ולא נעים.

אם מדובר על רצונות בעביות שורש, א', ב', של דרגות ההתפתחות של הדומם, הצומח והחי, אז בינתיים אין בהם בחירה חופשית, אין בהם אגו מספיק מפותח, ולכן הם רק בורחים מייסורים למקום שנראה להם טוב יותר.

הם נוהגים בהתאם לרצון שלהם, שבינתיים לא התפתח מעליו השׂכל ולא התגלתה ה"נקודה שבלב". ולכן הם בורחים תחת מכות, כמו עדר שמובא כצאן לטבח, בכך שמשתוקקים לעזוב את אותו המקום שבו מורגש החושך המתוח ביותר, כלומר נוכח האור הגדול ביותר. אבל מפני שהוא מנוגד לרצון לקבל, אז שם מופיע המתח הגדול ביותר.

ואיפה שהוא מקדימה ישנם אזורים שבהם לפי דעתם המתח הוא לא כל כך חזק ולכן השדה הזה דוחף וזורק אותם לשם, כאילו תחת לחץ, מחושך גדול יותר לכזה מקום שמבטיח פחות בעיות וצרות. כך הם מתקדמים, ללא מחשבה וללא בחירה חופשית, אלא על ידי כוח האור שמקדם אותם מחושך יותר גדול לחושך יותר קטן.

ולפעמים האור אפילו קצת מאיר להם בעתיד ומושך קדימה. אבל המצב הנוכחי תמיד נראה להם גרוע יותר מהעתידי ולכן כל עוד יש לאן לברוח, אז הם בורחים.

אבל כשאנחנו מתפתחים עד לבחינה האחרונה, אז מאבדים תקווה לעתיד שכבר לא מבטיח לנו יותר חופש ונוחות. אנחנו מתחילים יותר ויותר בבירור להבין את חוסר המוצא של המצב הנוכחי ולא יודעים איך לתקן אותו. המצב הבא אינו ידוע, הוא חשוך ולא מובן לאן ללכת.

כך זה נעשה בכוונה, כדי שאנחנו נתחיל לעבוד בעצמנו ונעשה את הבירורים שלנו, בהתאם לדרגת ההתפתחות שהושגה. ולכן האור, כביכול, מסיים את תפקידו. הוא הביא אותנו עד הקיר, ועכשיו אנחנו צריכים לטפס מעליו! במצב הזה אנחנו מצאנו את עצמנו עכשיו.

עכשיו אנחנו צריכים לחפש פיתרון, כדי לא סתם לברוח מממצבי לחץ גדולים, להיכן שנדמה לנו שקל וטוב יותר, שיש פחות לחץ ובעיות. מאחר ואין לנו יותר אפשרות להתקדם בדרך הקודמת, אנחנו צריכים להבין שאפשר להתקדם אחרת, בעזרת שיטה אחרת, על ידי החיבור.

ההתקדמות הזאת היא כבר לא באותו המישור כפי שהיה קודם, לא ליניארי, שימוש רציף באגו, אלא בשימוש בכוח החיבור, כוח החברה. זהו כוח אחר לגמרי, כוח ההשפעה, שפועל במישור חדש.

אבל גם במישור החדש הזה כל פעם יהיה צורך להתקדם מחושך לאור. רק שהחושך מגיע מזה שאנחנו במצב הנוכחי עוצרים את החיבור שלנו, ונרגיש את האור אם נתחבר יותר. ההתקדמות הזאת נובעת הודות להשתתפות שלנו, דרך הכרת הרע, כדי לעלות כל פעם לחיבור.

מצד אחד, הבעיות ואי הנעימויות שמתגלים עוזרים לנו בזה. ומצד שני, אנחנו בעצמנו משתוקקים בצורה הכרתית להתקדמות, בכך שמבינים מדוע זה מתרחש כך ושחייבים להתחבר. כי הודות לזה אנחנו משיגים איזון עם הטבע ומתחברים חזק יותר עם הכוח העליון.

מתוך ההכנה לשיעור, 14.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
רחמים של בית דין קשוח
האור הוא האנרגיה של החיים
להשיג את חכמת הבריאה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/K5udA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest