מה עוצר בעדינו?

ללא הקבוצה אני לא אתקן את הרע שמתגלה בי. נניח, שאני שונא איזה חבר, ועל אף שאני מבין שזה רע, אני לא יכול לעשות שום דבר עם עצמי. רק הבורא יעזור לי, ועד אז, למרות כל המאמצים שלי, אני ממשיך לשנוא.

מהבוקר ועד הערב אני טרוד בזה, אני מבין שזה עוצר את ההתקדמות הרוחנית שלי, והעיקר, זה לא מאפשר לי לעשות נחת רוח לבורא. מסתבר, שאם אני שונא את החבר, אז באותה המידה אני שונא את הבורא. אז מה לעשות?

ואז אני נזכר, שיש לי אפשרות לשנות את עצמי על ידי הסביבה.

שאלה: ואם זה לא עובד?

תשובתי: זה יעבוד בכל מאת האחוזים, אם רק אני ארצה בכך. למעשה, הכול פשוט מאוד והכול נמצא בקבוצה, כולל עולם אין סוף.

שאלה: אז מה עוצר את האדם, אם בזה כל מטרת חייו?

תשובתי: זלזול, עצלות, זה מה שעוצר אותו. יש לו הכול, עד לפרט האחרון: תמיכה, משבר, חברים, ספרים, הפצה. כל התנאים קיימים והכוח העליון עומד ליד, מוכן. אנחנו בעצמנו עוצרים את עצמנו.

אנחנו צריכים להתחבר, לייצב וליצור כוח ערבות הדדי, כדי להשיג בעזרתו השפעה לבורא. יכול להיות, שאנחנו שוכחים על החלק הזה של העבודה ובכל זאת, אף על פי שבינתיים היא מלאכותית, אבל מאוד משפיעה על החלק הקבוצתי הראשון.

אנחנו לא עושים את זה, לא משקיעים מאמצים גדולים כמו בשעת צרה. איפה המאמצים שלנו? איפה הדרישה?

מתוך שיעור על המאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 06.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אי אפשר לגנוב מאיתנו את הבחירה החופשית
נאחז ידיים, חברים
מי אני, צדיק או רשע?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xGbTu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest