מה להעדיף רוחניות או גשמיות?

שאלה: לשם מה עליי לדעת את הסכמה המורכבת של התפתחות הנשמה? האם עדיף ליישמה לפי התחושות שמתעוררות עם ההתפתחות שלה, או שעליי להרגיש באיזה שלב של התפתחות נמצא הכלי שלי לפי הסכמה הזו?

תשובתי: אף אחד לא חייב שום דבר. באותה מידה שבה הבורא טמן בכל אחד מאיתנו השתוקקות לאמת, להכרת משמעות החיים ומצבם הסופי, יכולת השגת המצב הזה, במידה הזאת נוכל לעסוק בזה.

בשיטת חכמת הקבלה יש תנאי של חופש מוחלט, הבחירה החופשית. רק כך היא מושגת. בדרך כלל אנחנו לא חופשיים מאחר שהאגו מנהל אותנו או בתת מודע או במודע. אבל כאשר אנחנו מתחילים לעסוק בשיטה הקבלית, אנו ניצבים בפני נקודה "מתה": לעשות או לא לעשות, לחשוב או לא לחשוב, ימינה או שמאלה? וכן הלאה.

אנחנו כל הזמן פועלים בכזאת נטייה כך ש אנחנו בוחרים כל הזמן אם להישאר בדרגת בהמה או לא. כלומר, גם אם אני עושה משהו, זה לא ייחשב שאני עוסק במשהו או מבצע משהו, מאחר שבמרחב הרוחני פעולות אגואיסטיות לא נרשמות.

פרט לרצון האגואיסטי הבהמי, יש בנו מה שנקרא "נקודה שבלב", השתוקקות לבורא. נוצרנו מתוכו ונשארה לנו ממנו רק אותה נקודה.

היא נמצאת בתוך האגו. אם נעדיף אותה על פני ההתפתחות של הרצונות הגשמיים שלנו, נוכל לעשות זאת תחת השפעת האור העליון, דרך הקבוצה, דרך לימוד של חכמת הקבלה. רק אז הנקודה שבלב תתחיל לצמוח ולגלות את פעולותיה.

נתחיל להרגיש בתוכה תנועה פנימית, לאן היא מוליכה אותנו, מה היא רוצה. היא תמשוך אותנו כמו ילד קטן שמושך את ההורים שלו: "רוצה לשם, רוצה את זה". במצב כזה נחשוב עד כמה אנחנו יכולים להתמסר להתפתחותה בניגוד לרצון ה"גוף" שלנו, עד כמה נעדיף רוחניות על פני גשמיות.

אי אפשר לעשות את שתי התנועות הללו בו-זמנית, אלא רק אחת על חשבון השנייה. לכן חייב להיות פיתרון ברור. בדרך כלל האדם מקבל החלטה, לאחר מכן משנה אותה, שוב מתדרדר או עולה לדבר כזה או אחר. זה טבעי. אלה חיים תמידיים או בדאגה ל"בהמה" שלו, או בדאגה לרוחניות שלו.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 7.10.2018