מה יש מאחורי הוילון?

שאלה: במאמר "גוף ונפש "בעל הסולם כותב, שכל דבר, נסתר או גלוי, נמצא במודעות של האדם. מה שנסתר ממני היום, יתגלה מחר. עכשיו, בשלב ההכנה, מה "נסתר" עבורנו?

תשובה: קודם כל, הכוונה היא לא תחום מופשט של הלא ידוע, אלא מציאות שקיימת בצורה ממשית שאותה אנחנו בינתיים לא מסוגלים ללמוד. אני יודע שהיא קיימת, ואני יודע שהיא נסתרת ממני. במילים אחרות, הבורא הוא כמו מאחורי "וילון", על כך מעידים כל החישובים שלי, כל הניסיון שלי.

זה גם סוג של ידע, אבל עדיין לא עובדה ברורה שאני יכול להעיד עליה בעצמי ולהציג אותה לאחרים. יש לי יסודות, הוכחות, אבל המהות עדיין לא התגלתה. בעל הסולם כותב באותו המאמר, שהידע שעדיין לא לגמרי נמצא במודעות שייך לתחום ה"נסתר". מדובר כאן דווקא על הידע, ולא על "הפילוסופיה".

לדוגמה, ניסויים על קוליידרים ומאיצי חלקיקים מאפשרים לפיסיקאים להציע תיאוריות שונות על המבנה של המיקרוקוסמוס. המרכיבים שלו עדיין נסתרים, עם זאת, הנתונים שהתקבלו מאפשרים להעלות השערות ולדון, כי הדבר כבר ברור: מאחורי ה"וילון" הזה יש משהו. העובדות עשויות להיות מעט שונות מהתיאוריות, ואף מנוגדות לניחושים המדעיים, אך הגישה הזאת היא "לגיטימית" לחלוטין.

במקרה שלנו, ה"נקודה שבלב" אומרת לאדם: "יש איזשהו כוח ששולט בכל דבר, מקיף, וסוגר את הכול באחד, ואני רוצה לגלות אותו." הרצון הזה כבר בונה איזשהו מודל מסוים של מה שאנחנו מחפשים – משמעות החיים, המקור שלהם, הסיבות שלהם, והתכנית שלהם. "מי מסובב אותי, מי מנהל אותי ואת כל מה שסובב אותי?", האדם מנחש, "חש" את הבורא, ולכן מגיע לחכמת הקבלה כדי לקבל תשובה לשאלה שכבר התעוררה. לעומת זאת, אלה שאין להם את השאלה הזאת, הם רואים בחכמת הקבלה ספקולציות בלבד.

בהמשך אנחנו נגלה ש"הבורא" זה כוח החיבור, שחוץ מאיחוד אין שום דבר, ודווקא האיחוד מגלה את כל שאר הכוחות המרכיבים את המציאות.

באשר למחקר בתחום "הנסתר", אנחנו בוחנים לא את הבורא, אלא את מעשיו. בחכמת הקבלה העיקרון הזה מנוסח באופן ברור: "ממעשך הכרנוך." אנחנו אף פעם לא מדברים על הבורא, כאמור – הרי זה כבר צורה מופשטת ומהות, כלומר, דברים בלתי ניתנים להשגה. המחקר שלנו מתייחס לצורה מלובשת בחומר. הצורה הזאת היא למעשה "הבורא", "בוא וראה". החומר – זה אני, והצורה שאני מלביש, זה הוא. בכל פעם, אני יותר ויותר משתווה לבורא, והוא מתגלה בי, "מתלבש" בי.

שאלה: כיצד אני חוקר את מעשיו?

תשובה: על עצמך. זאת כל העבודה שלנו. אולם בתחילה צריך לקבל את צורותיו, את "טביעות אצבעותיו", ולהכין לשם כך את המקום בפנים ולתקן את כל מה שנדרש, ואחר כך אתה מקבל את צורת ההשפעה ומעביר את היחס הזה אל הסובבים אותך, אל החברים. זו היא צורת הבורא שאתה חוקר, ועל ידי זה אתה חוקר אותו, כלומר, משיג מה זה השפעה, איחוד.

שאלה: אבל כיום אני עוד לא מסוגל לייחס את המעשים של הבורא אליו.

תשובה: במחקר, תוצאה שלילית, היא גם תוצאה. השלילה במקרה הזה, זה הכנה לגילוי הבורא. אתה דוחה אותו, אתה לא מסכים עם קיומו – כך צריך להיות. כל דבר משיגים מהיפוכו.

מתוך שיעור על המאמר "גוף ונפש", 02.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נוסחת השינויים
הפילוסופיה: בית ללא יסודות
על סף גילויים מפתיעים