מה חסר לי

הרב"ש, "שלבי הסולם" (1987/88), מאמר כ"ז: "מהו המתגאה, אין הקב"ה סובלו בעבודה":

"לכן יש תפילה מיוחדת, שהאדם צריך להתפלל. תפילה שה' יעזור לו וליתן עזרה מלמעלה, כדי לדעת את האמת, מה שחסר לאדם, ועל זה לבקש מה' עזרה."

בהרבה מקרים בדרך לתיקון הנשמה, אנחנו עומדים ולא יודעים מה לעשות. משהו קורה איתנו, אבל לא ברור מה. למשל, אנחנו לא יודעים איך לצאת לקהל הרחב, איך לפנות אליו ולטפל בו.

מפעם לפעם זה יהיה יותר ויותר בולט, אנחנו לא יודעים על מה לבקש, מה בדיוק חסר לנו. הבעיה הזאת מתעוררת כל הזמן וצריכים להתרגל לזה.

באופן כללי, ה"רשימות" שלנו מכוונות למטרת הבריאה, אמנם שהן שבורות, אבל מכוונות לתיקון. זאת אומרת, אם כבר מתגלה בי "רשימו" שאני רוצה להיות מתוקן, אז מה צריך עוד? – נשאר רק להתעורר, לבקש את הרצוי ולקבל את התורה, את המאור המחזיר למוטב.

אבל קשה לזהות מה בדיוק חסר לי. לכן האדם מעלה "תפילה לפני תפילה", והבקשה הזאת עוד לא מבוררת בדיוק, כפי שעדיין לא מבוררת בינתיים העבודה שלנו עם הקהל. במקרה כזה, חשוב לנו ליצור קשר ראשוני, בדומה לילד שמנדנד להורים, בעיקרון הוא לא צריך שום דבר, אבל הוא רוצה תשומת לב. משהו דומה קורה בין בני האדם המבוגרים, זה דווקא עניין של יצירת הקשר או חידוש הקשר.

כך גם נהוג לנהוג עם הבורא: האמת היא, שלא חשוב עם איזו שאלה אני פונה אליו, הפנייה עצמה כבר עוזרת לי למצוא את הכיוון הנכון. אני רוצה קשר, אני רוצה תשומת לב ממנו ורוצה שהוא ישים עליי עין. ורק אחר כך אני מעלה בקשה אמיתית.

התפילה ההתחלתית יכולה אפילו לא לנבוע מהלב. נניח, שאני פותח סידור ועל ידי קריאת הטקסט מכוון את עצמי במקצת לגל הנכון. ואז מלמעלה מגלים לי את החיסרון האמיתי.

לכאורה, למה החיסרון הזה ייחשב כאמיתי אם לא הרגשתי אותו קודם? מפני שמגלים לי את ה"רשימו" שנשאר לאחר שבירת הנשמה.

לכן הרב"ש כותב: "זאת אומרת, התפילה שאדם מתפלל על מה שהוא חושב שחסר לו, זה רק סגולה, שעל ידי תפילה זו, ה' ישלח לו מלמעלה תשובה, לדעת מה שחסר לו". ועל זה האדם באמת מבקש מהבורא.

כך זה קורה, מפני שקשה לנו לאתר ולהוציא את ה"רשימות" האמיתיות שנשארו משבירת הנשמה. ה"רשימות" מתגלות בשרשרת בדרך מכאן ועד גמר התיקון. והעיקר, זה דווקא לבקש ולדרוש שיתגלה החיסרון הנכון.

וזה כמו שכתוב: "והיה אם הפיפיות, שלוחי עמך בית ישראל, העומדים לבקש תפילה ותחנונים לפניך, על עמך בית ישראל". במילים אחרות, תשים בפיהם את התפילה הנכונה.

באופן כזה, התפילה האמיתית מתגלה מלמעלה. כאשר האדם מגיע לזה, גם בשׂכל וגם ברגש, כאשר "נדבק" לחיסרון הזה, אז הוא מגיע לסגולה הזאת של התפילה שהתפלל קודם. והתפלל מעומק הלב, מבלי שיודע עדיין מה בדיוק הוא מבקש אחר כך.

מצב כזה נקרא "שליח ציבור", שהאדם מתפלל עבור כל כלל ישראל שהוא נכלל ממנו.

מתוך ההכנה לשיעור, 20.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תפילה ללא מילים
הרכבת מתקדמת למטרת הבריאה, עם כל התחנות שבדרך
חולם להיות עבד של השפעה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/mv3cl

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest