דף הבית / אקטואליה / מהי עבדות ומהי חירות?

מהי עבדות ומהי חירות?

שאלה: לאחרונה העולם ציין יום המוקדש לסחר עבדות וביטול העבדות. על פי ארגון העבודה הבינלאומי, מעל 40 מיליון בני אדם בעולם הם קורבנות לעבדות מודרנית. העבדות המודרנית זו תעשייה של מיליארדים. נכון לשנת 2018 המדינות עם הכי הרבה עבדים היו הודו, סין, פקיסטן, צפון קוריאה, ניגריה, אינדונזיה, קונגו, רוסיה והפיליפינים. סחר העבדים הטרנסאטלנטי הסתיים לפני יותר מ-200 שנה, אבל רואים שעדיין קיימת עבדות, למה?

תשובתי: אני אגיד משהו שאולי לא יאהבו לשמוע, ישנם יותר אנשים שרוצים להיות עבדים, מאנשים שרוצים להיות בעלי עבדים. לפי טבע האדם, האדם רוצה להיות עבד. מה זה עבד? תלוי באיזו שרשרת אני מחובר לבעל הבית. אם בעל הבית יכול לזרוק אותי מהעבודה בכל רגע ואני עושה כל מה שהוא אומר לי וכל הזמן מפחד שזה יקרה, אז אני עבד. העבדות היא לא רק אצל 40 מיליון בני אדם, אלא של הרבה הרבה יותר מזה. יש עבדות בכל המדינות בעולם, צריך לומר שאדם שמפחד לאבד את מקום עבודתו ושלא יהיה לו מחר מה לאכול, הוא עבד.
במה נמדדת העבדות? בכך שבעל הבית יכול לבוא לעובד ולהגיד לו תעשה כך ותעשה כך, והוא עושה. כלומר העולם שלנו לא חופשי. אם לא נתקן את היחסים בין בני אדם עד "ואהבת לרעך כמוך", אנחנו לא נהיה חופשיים. תמיד בהכרה ובתת-ההכרה, אנחנו מנסים לקבוע בינינו יחסים של אדון ועבד, כל אחד עם כולם, במידת האפשר.
לכן אני לא בעד מדידה של כמות העבדים בעולם. אני חושב שהעולם שלנו רובו עבדים, מיעוטו, נניח 10% מהעולם, מרגישים אדונים ו-90% מהעולם מרגישים עבדים. לפי מה שאני מבין מה זה עבד ומה זה אדון.
שאלה: אז איך אתה מגדיר עבדות?
תשובתי: אם אני מפחד מאדם אחר, והגורל שלי ושל משפחתי נמצא בידיים שלו, ללא שום יכולת שלי להשפיע עליו, אני עבד. באמריקה למשל יכולים לפטר אותך ברגע. זה קיים ברוב המדינות בכל מיני צורות.
הערה: נכון אין רגש לאדם.
תגובתי: לא רק שאין רגש, אין חוקים ברורים אפילו, כי עם כל מה שהשגנו כחברה אנחנו עדיין נמצאים במצב שאדם לא בטוח בכך שיש לו עתיד, שהוא לא תלוי באף אחד ואם הוא תלוי הוא כבר במשהו עבד.
שאלה: למה העולם לא חופשי? מה השורש של המצב הזה?
תשובתי: כסף, כי אין לי כיסוי לכל מה שאני רוצה. כיסוי מינימלי נורמלי, אין לי. אם הייתי בטוח שאני עובד או אפילו לא עובד, אבל מגיע לי כל מה שהכרחי לקיומי ואני בטוח אקבל זאת, זה היה משחרר אותי מהפחד לעתיד שזה היסוד של העבדות ואם אין לי אז אני מפחד ואני עבד.
כלומר, אני מרגיש תלוי במישהו, במנהל לא חשוב איך נקרא לזה, אנשים עדיין לא חושבים על כך אבל אנחנו ודאי רחוקים מלהיות חופשיים. מה יכול להיות במקום זה? רק אהבה, שכולנו נרגיש קרובים זה אל זה, אחרת העבדות ממש לא תיפסק, יש רק שני מצבים לחברה האנושית: עבדות או חירות. עבדות על ידי דיכוי וחירות על ידי אהבה. אין באמצע, כל היתר באמצע זו עצימת עיניים.
שאלה: מהי חירות?
תשובתי: חירות זו הרגשת התוצאה מכך שאני אוהב את האחר והוא אוהב אותי. כמו נניח בין גבר לאישה, הם אומנם נמצאים בתלות הדדית, באהבה ביניהם, בחיבור ביניהם אבל מתי הם יכולים להרגיש חופשיים לגמרי? כשיש ביניהם באמת אהבה, זה פוטר אותם מכל הדברים, הם במצב חופשי. זה לא פשוט, אבל מאוד מיוחד. כך זה צריך להיות גם במשפחה וגם בחברה האנושית.

 

מתוך ישיבת כתבים, 24.8.2021

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Df0Z0

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest