דף הבית / אקטואליה / מדינת ישראשתינה

מדינת ישראשתינה

הערה: מנהיג גוש השמאל יצחק הרצוג אמר: "פעולות של הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני יביאו את ישראל להיווסדותה של מדינה חדשה, ישראשתינה, לכן המדינה זקוקה לאיחוד".

תשובתי: במה מסתכם האיחוד? הרי פוליטיקאי לא חושב על שום דבר, מלבד להימצא במקום הגבוה ביותר, לכן הוא פוליטיקאי. אני סבור שהתכתשות פוליטית תמיד היוותה מוות לישראל, מפני שאנחנו עם שנוצר כתוצאה מאיחוד של עמים שונים. אברהם יצר קבוצה, שבהמשך נקראה "עם ישראל", מהעמים הכי שונים וקטנים שאכלסו את בבל העתיקה, לכן מה שמעצב את העם היהודי זה דווקא האיחוד.

ליהודים אין לאום, מי שמצטרף לרעיון האיחוד, לשילוב הדדי נכון בין בני אדם, הוא נקרא יהודי. יהודי נובע מהמילה "איחוד". לכן "ואהבת לרעך כמוך" מהווה את החוק הטבעי העיקרי ואת התנאי לקיומו של העם שלנו. אבל אנחנו, שכחנו את כל זה וכבר מזמן לא מתקיימים בצורה כזאת. אנחנו כבר לא אותם יהודים שחיו בימי קדם. אין לנו את אותה אידיאולוגיה, את אותו יסוד ולא את אותה חוקה. אבל הטבע בכל זאת מתייחס אלינו לפי אותו עיקרון, כלומר אנחנו חייבים להתקיים מעל לכל הניגודים, באיחוד, אחרת איננו ולא נהיה עם.

כך נחרב בית המקדש הראשון. אחר כך קצת התאחדנו ובנינו את בית המקדש השני. לאחר מכן שוב התחלנו להילחם זה בזה, ודווקא בגלל זה נחרב בית המקדש השני. כלומר, הדבר החשוב ביותר עבור העם שלנו זה האיחוד שלו, למרות כל הבעיות שצצות בינינו, כמו שנאמר "על כל הפשעים תכסה אהבה".

עלינו להבין שאנחנו חייבים להתקיים בשתי הדרגות. בדרגה הנמוכה יכולה להיות אצלנו דחייה, עד כדי כך שאפילו לא נדבר זה עם זה. זה קורה בקרב היהודים, ישנה בדיחה שיהודי בונה שני בתי כנסת, לאחד הוא נכנס, ועל השני הוא אומר שרגלו לא תדרוך שם. הוא בונה לעצמו בכוונה בית כנסת שני כדי שכף רגלו לא תדרוך שם. בזה מתבטא היחס של היהודים זה כלפי זה.

בזמננו אנחנו פשוט חייבים לשקם מחדש את שתי הדרגות, מעל לכל הפשעים לבנות יחס של אהבה ולהתקיים בשתי הדרגות האלה. מצד אחד, לפי האגו הארצי בדרגת החי, בו איננו מקבלים זה את זה. כאדם, אינני מקבל ושונא אותך וגם את האחרים, אבל למרות זאת, מבלי להשמיד את האגו, אני מכסה אותו באהבה, בקשר עם האחרים. דווקא קיום ביחס דואלי של דרגות זה כלפי זה, יוצא שאינני אוהב אותך, אבל בניגוד לעצמי וליחס שלי כלפיך, אני אוהב אותך.

זוהי מערכת מורכבת של יחסים הדדיים, אבל רק בקשר בין שני המישורים האלה מתגלה הבורא, מתגלה מערכת ההנהגה העליונה שיורדת אלינו מלמעלה. כאשר אנחנו מכוונים את עצמנו למערכת כזאת של יחסים הדדיים, אז מתגלה לנו העולם העליון, ולכן כך עלינו לעשות. אף אחד לא מבין זאת, לא שמאלנים ולא ימניים ולא אלה שבמרכז, לכן לא ננחל הצלחה עד שלא נגיע ליישום הכלל של היחסים ההדדיים בינינו. אני יודע שאני אגואיסט, אבל  אנחנו חייבים לבנות בינינו גשרון מעל לתהום שמפרידה בינינו. התהום נשארת, ואילו אנחנו, כל הזמן שומרים בכוונה, מחזיקים, בונים עוד ועוד את הגשרון בינינו. דווקא מעל לתהום הזו, בקשר בינינו מתגלה הכוח העליון שיאפשר לנו להרגיש את העולם האמיתי, את הקיום האמיתי, את הנצחיות והשלמות. כך תתגלה לנו משמעות בריאת העולם הזה, ואז נראה ונגלה מהו גן עדן וניכנס לתוכו. זוהי הדרך אל האושר.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן"  6.3.2016

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/IRQ68

One comment

  1. מרדכי מיזהר

    מה הוא האיחוד או החיבור הנכון שעליו מדברים בשיתת החיבור? כדי להתחבר נכון חייבים ללמוד את חכמת הקבלה כי היא שיטה טכנית שעובדה באופן מדעי ומדויך במשך חמשת אלפים שבע ממאות שבעים שנה, ונרשמה בצורה מיוחדת בתנ"ך ובכל הספרים הנחשבים שזמנם עבר וחל עליהם התיישנות, כמו הדעות הקדומות או מצד האחר של הציבור חל איסור ללמוד ומחרים את חוכמת הקבלה כי היא מעוררת מחלוקת, בקרב הלומד עד כדי שדעתו עוזבת אותו. אמנם נכון שדעתו משתנה ומשנה אותו ולא חייב להשתגע מיזה, אלא לשנות את תפיסת המציאות הוא דבר שבאמת קורה הלכה במעשה, אבל ההשלכות הם חיוביות לאין שיעור השפיעות אינה עוזבת את האדם אלא ריאה רחבה וחכמה יותר את המציאות, כי האדם שבוחר ללמוד את חכומת הקבלה מגלה לאט לאט את כל הגורמים הנחוצים כדי שיוכל לבנות בכלים שהוא רוכש בלימוד, תפישה חדשה ליד התפישה הישנה וליבחור בחדשה בהכרה מלאה מבלי שיאבד את שפיעותו, כי הוא לומד לצעוד על שני התפישות ונעזר בהם כדי להתקדם בלימוד, כי העיקר בחכמה הוא חיבור בין האנשים בינם לבין עצמם וזה עדיין לא מספיק יש רובד נוסף שחשוב לא פחות, שבלעדיו החיבור או איחוד לא מחזיק, והוא ללמוד את חוקי הטבע, ולגלות את הכוונות הנכונות שחייב לאמץ כדי שהאיחוד יתקיים לנצח ולא ישבר שוב. ועד כאן התלמיד גם לומד שזהותו היא זמנית וכדי שזהותו תיהיה נצחית שזה תנאי בלימוד, התלמיד מתוך שמחת יצירה לומד על כל הגורמים לפירוד, ובוחן אותם לעומק לרוחב וגובה מבלי להשאיר דבר לברור עד שמגיע יישום השיטה בחיים כמו מדען הדורשים ממנו ליזכור ולא לשקוח את שלמד והוא מתחייב מרצון להמשיך את הלימוד ללא תנאי ובכך הוא גם מחכים וגם נשאת מאוחד עם החברים ללימוד ועם הטבע כשמתוך הלימוד הוא מגלה מציאות עליונה הנקרא ממד רוחני מבלי לעזוב את הממד הארצי וחיי כמו בבית בין שני המימדים ללא שינוי צורה וזו חוויה מיוחדת במינה שמצריך אומץ לב ורצון עז, כדי לגעת בנושים שנלמדים ואת זה כל אחד שמגיע ללימוד מגלה בזמן הלימוד. מה שסיפרתי היא חוויה אישית לי וכל אדם עובר דרך אישית בלימוד ביחד, כשהצד האינטימי נשמר כל התחושת הן אישיות ולא משכנעים אותו בדבר כך שהוא יכול בכול רגע לעזוב וזה קורה.כי החופש בחירה הוא הכרח ויש אנשים שעוזבים וחוזרים וגם כאלה שעזבו ולא חזרו כאן באווירת הלימוד אין מחוייבות דתית כל שהי, כל אדם יכול ללימור את החוכמה ללא הבדל תרבות, גזע, מין, לאום, מקום, הדפה מינית, וכול דבר המצביע על שוני הוא מתבטל על ספסל הלימודים ובטכנולוגיה של היום, דרך האינטרנט כולם מאוחדים בשלב הזה והקשר בין התלמידים הולך ומתעדק כי יש קסם מיוחד, שכוח החיבור המתעורר בין הלומדים המשרה בהם שמחת יצירה ויכולות לבטא רגש חדש, הנולד ומתגלה ברגש של הלומד. אני אישית לומד שבע שנים, מדי יום את החוכמה ומדי יום למרות שאני חוזר כמה פעמים על הכתובים מגלה משמהות חדשה בכל פעם שקורה מחדש. את הנסיון כדאי מאוד לעבור, כי הוא גם חווייתי ונעים. ומשאיר רושם עז שהחיבור, הוא הפתרון לכל הבעיות בחיים.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest