דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לשמוע את הלחישות שלו

לשמוע את הלחישות שלו

אם לאחר ששמעתי מילה אחת, איזשהו רמז דק מהבורא, אני מסוגל להגדיל אותו עד שהוא יגרום לי ייסורים גדולים מכך שאני מנוגד לו, אפילו מתוך הפחד לחוות ייסורים גדולים עוד יותר – אז אני כבר נזהר ומתחיל לפעול כדי לא להיכנס לעימות איתו. כדאי לעשות את זה אפילו מתוך מניעים אגואיסטיים, על מנת לקבל.

אך אם אני משתמש בכל המצבים הללו כדי להגיע להשפעה, ומתייחס לרמז שלו כאל אזהרה רכה, כתזכורת על מקום הקלקול שלי – אז אני מסוגל להתקדם. עכשיו השאלה היא רק עד כמה אני צריך להוסיף לאזהרה הרכה שלו את הפחד שלי, את הרצון שלי להפוך את זה מייד ל"על מנת להשפיע".

הכול תלוי במצב שלי. יכול להיות שאני מוכן מייד לרוץ ולחפש בכל כוחי את התיקונים: להתחבר עם האחרים, ללמוד, למשוך את המאור המחזיר למוטב, כאילו אני נמצא בצרה גדולה. ויכול להיות שאני חושב לעצמי: "לא נורא. נו, עכשיו לא הולך לי כל כך, אני בטח עייף, או חולה, כדאי שאתעסק בינתיים במשהו אחר במקום בתיקונים".

בצורה כזאת אני מושך את הזמן ומזמין צרות גדולות יותר, כי אינני מסוגל להתעורר מהרמז הקטן. כתוצאה מכך, אנחנו סובלים פי שניים: גם מאריכות הזמנים וגם ממכות קשות יותר. עד שהכול מצטבר והמצב נעשה כל כך גרוע, עד שאין לי ברירה ואני מוכרח לזוז מהמקום. אבל כמה זמן הפסדתי לשווא, כמה סבלתי! כמה אני צריך עכשיו לעבוד על עצמי כדי לצאת מהמצב הזה!

ובכל פעם אני נופל למצב נמוך יותר, רחוק יותר מהרוחניות. לכן חייבת להיות כאן עבודה מצד הסביבה, שתעורר בכל אחד מאיתנו את הרגישות, הזהירות, הערנות לקריאות שאנחנו שומעים בכל יום, בכל רגע. אתה חייב לשמוע איך הבורא פונה אליך, איך הוא כל הזמן מזהיר אותך, מעורר אותך, לוחש לך משהו באוזן!

אתה צריך כל הזמן להיות ער לזה, ואז באמת תגלה רגישות לשפה שלו, לצורה שבה הוא עובד בך וכל הזמן מעורר אותך. זה נקרא ש"הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה". לא צריכים יותר מזה.

אך בשביל הצדיקים "חוט השערה" הזה נראה כמו "עבותות העגלה", כמו משהו גדול. הכול תלוי רק ברגישות שלנו.

להרחיב את הדעת, זה נקרא להרחיב את הרגישות שלה, לגרום לה לקלוט יותר, בעמקות גדולה יותר. הרי אנחנו לא מרגישים את העולם הרוחני דווקא מפני שהוא עדִין מדי בשבילנו. הוא כביכול "בורח" מהחושים הגסים שלנו. ועל ידי תרגילים כאלו, אנחנו מתחילים לתפוס אותו ולהרגיש את המציאות הרוחנית.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 21.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
יש שתי דרכים להינצל מהאגואיזם
לכוון את הנשמה
"אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SZEsR

One comment

  1. שלום לרב , בכל שיעור אתה אומר שהרצונות בעולם הגשמי כמו אוכל מין משפחה כסף כבוד מושכלות זה לא הרצונות שאנו צריכים לתקן אלא רק לסדר אותם בכמה צריך האדם, אז אם כן אלו עוד רצונות יש לאדם בכדי שיתתקן אותם, כתוב הייצר הרע הוא נגד השגת האלוהות מה שגורם פירוד ביני לבין הבורא בגלל חוסר השתוות צורה אז אם הבורא ברא בי רצון לתענוג לכסף ואני מרגישה שזה רצון שעליי לתקן כי זה מה שמפריד ביני לבין הבורא האור ישר מעורר בי את הרצון אבל אני צריכה לדחות את הרצון ולעשות רצון חוזר שיהיה אור מקיף לתיקון הנשמה מאהבה עצמית שזה גורם פירוד ביני לבין הבורא לאהבת השם בלב שלם בשני הייצרים טוב ורע כאחד כי הבורא הוא אחד וזה מה שאני כל הזמן מבקשת מהבורא שייתן לי את הכח להתעלות מעל הייצר הרע כי אני מרגישה שזה מפריד בינינו מה עוד עליי לעשות שזה יקרה ? מקובלים אמרו רוצה אני תיקון מכיר אני ברע בוא תתקן כי הבורא ברא את הרצון לקבל יש מאיין ואם זה מפריד בינינו אז בוא תתקן ? אני ממש מבולבלת וכבר לא יודעת מה לעשות כל מה שאתה אומר לנו לעשות אני עושה קבוצה שיעורים של הבוקר חיבור הפצה גם חיצונית וגם פנימית וכוונה בזמן כל לימוד או כל חיבור בינינו אני מבקשת אור חסדים רחמים אור מקיף לתיקון חיבור בכדי לגלות את הבורא בתוכינו מה עוד עליי לבקש ולעשות ? המיואשת והמבולבלת מחיפה.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest