דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לעמוד בפני הגדלות

לעמוד בפני הגדלות

Laitman_2011-03-22_1888.jpg

שאלה: כאשר אני מקבל על מנת להשפיע, אז השפע עובר דרכי. האם אני יכול ליהנות ממנו?

תשובתי: אתה לא נהנה מהשפע שעובר דרכך. כי זה שפע אחר לגמרי, הוא לא דומה למילוי אגואיסטי. אתה כמו אורח שרוצה לטעום עוגה טעימה מאוד כדי לעשות טובה לבעל הבית שהכין אותה. בעצם לעוגה צריך היה להיות טעם זהה, אבל הוא לא.

שאלה: אבל כשאני אוהב מישהו בלי מיצרים, בכך ששוכח את עצמי, בכל זאת ההרגשה הזאת מופיעה בתוכי. האהבה מכוונת למישהו אחר, אבל דווקא אני הוא שמרגיש אותה…

תשובתי: כן, ההרגשה מופיעה בך, אבל היא מורכבת מכמה נתונים. כי אתה מקבל תענוג, בזה שרוצה להשפיע לאהוב.

תתאר לעצמך, קיים הרצון לקבל של הבורא והרצון לקבל של הנברא, שזה אתה. אתה צריך להרגיש את הרצון לקבל שלו, להרגיש כמה הוא רוצה להשפיע לך, לקלוט בתוכך את הרצון לקבל הזה וליהנות לו.

אתה בעיקר מרגיש תענוג ב"ראש", כלומר, ברצון שקיבלת ממנו. לכן יוצא, שדווקא שם, ברצון שלו, אתה עושה חשבון, "עד כמה אני יכול למלא אותו? – באותה המידה שאני עובד עם הרצון לקבל שלי". כלומר, ברצון שלך אתה מרגיש עד לאיזו מידה אתה ממלא אותו, וזה כבר התלבשות של "אור חסדים".

בסופו של דבר מדובר על תענוג מסוג אחר לגמרי.

שאלה: אז איך מופיע ההבדל, אם הכול בתוכי?

תשובתי: הכוונה עושה את ההבדל בין האחד לשני. כאשר ב"ראש" שלך שורה ההשתוקקות להשפעה לבורא, בהתאם לזה גם התענוגים הופכים להיות אחרים.

שאלה : האם אפשר להשוות את זה לאהבה לילד שלך? האם אני נותן לו את העוגה, אפילו מבלי לטעום אותה?

תשובתי: לא, התענוג עובר דרכך, אבל עכשיו הכול נקבע על ידי הרצון שלו, ולא שלך.

שאלה: איך אפשר להעביר בפנים את הגבול הזה ביני לבינו?

תשובתי: בשלב הראשון אנחנו מתעלים מעל הרצון לקבל שלנו ורק בשלב השני יכולים לקלוט את הרצון שלו, בכך שהופכים אותו לשלי.

כדי להשפיע לבעל הבית אני צריך להרגיש את התענוג שלו, להרגיש עד כמה הוא נהנה בהשפעה אליי ואיזה תענוג אני צריך לקבל ממנו. אני צריך להרגיש שהתענוג הזה בא ממנו וניתן מתוך אהבה ולא סתם כך.

באמצעות האהבה הזאת הוא מעביר לי את הרגשת הבושה, שעכשיו עוזרת לי להתגבר על המצב ולהבין אותו כדי לבנות יחס שונה. אני לוקח את התענוגים שלו, מקבל אותם למענו, אבל עושה חשבון לא על ה"עוגה", אלא דווקא על ההשפעה הזאת. ה"עוגה" זו הדרגה הנמוכה ביותר, "נפש דנפש", והתענוג שאני משפיע לו זה כל ה"נרנח"י".

כאן צריך להיזהר כדי לא להתגאות: "אני הרי מהנה לבורא עצמו! רק תסתכלו איך הוא נהנה ממני". דווקא כאן נמצא החשבון החדש ולא על ה"עוגה" עצמה, שפשוט נתנו לך כאמצעי שמאפשר ליצור קשר עם כל העולמות, חשבון בראש ה"פרצוף" מכוון ליחסים ההדדיים עם הבורא.

ולכן אתה חייב לדעת מיהו הבורא, איך הוא פועל, כיצד ליהנות אותו. כי הכלים שלו הם אין סופיים. איך אפשר לשמור על עצמך במצב כזה? בהשוואה איתו, התענוגים הישירים הם לא יותר מאשר ניצוץ שברא את הרצון, בעוד שכל השאר מותנה בגדלות הנותן.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 27.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עוגה נפלאה עם מילוי רוחני
פרצוף ע"ב הלבבי כל כך
מכה בתענוגים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/n0LJM

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest