שאלה: למה בזמן ההסתרה אני מרגיש את עצמי כמי שנמצא בחדר חשוך ומקבל מכות מכל הכיוונים, כאילו הבורא ממתין מצידי לאיזו התפרצות של טירוף או של אדישות. וכל זה למרות העבודה שלי בהפצה ובקבוצה. מצד אחד הוא אוהב אותנו, מצד שני הוא מטלטל אותנו כמו לולב…
תשובה: הדימוי נכון מאוד. ואתה יודע למה זה כך? כי צריך לנער אותך עד שייצא ממך האגואיזם, או (תלוי מאיפה מסתכלים) שאתה תצא ממנו, שתרצה להיפרד ממנו, מה שלא יהיה. לכן מצבים לא נעימים דוחפים אותנו מתוך ביצת האגואיזם אל הבורא.
הבורא אינו חוסך מכות ממי שהוא אוהב. עיקרון זה מוסבר בקבלה בצורה רחבה מאוד. איש מהמקובלים אינו מסתיר, שהדרך האמיתית אל ה"שושנה" עוברת דרך קוצים, ולא דרך קניית חוט אדום ב-50 דולר והירגעות נינוחה במדיטציות.
שיעורים בנושא זה:
- למנצח על שושנים, שיעור מ-08.11.2006
- "אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל ושוטר מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל", שיעור מ-04.05.2007