ללמוד וללמד אחרים

מתוך שיעור מס' 4, כנס קרסנויארסק

כבר במחצית הראשונה של המאה ה- 20 בעל הסולם כתב על עולם אינטגרלי ועל המשבר שעתיד להתרחש. היו אז זמנים קשים, העולם עמד לפני שתי מלחמות עולם. באופן כללי התמונה הייתה ברורה, לכן, בעל הסולם ציין, שהחל משנת 1995 חכמת הקבלה תהיה נדרשת על ידי המונים והאנשים ילמדו אותה ברצינות ובהרחבה.

כמובן שמדובר על תהליך ממושך. לא שנה-שנתיים, ולא מייד אחרי שנשמעה "יריית הפתיחה" כולם רצו ללמוד קבלה כמו לחנות שנפתחה. אבל בכל זאת, כך קרה.

על סף האירועים שהיו עתידים להתרחש, בעל הסולם כתב בספריו על המשך ההתפתחות של האנושות. הספר העיקרי הוא אוסף מאוד מעניין, ובעיקרון זה חיבור שנקרא "הדור האחרון".

אני קיבלתי את הארכיון של בעל הסולם דרך הרב"ש, את מה ששרד ממנו, מה שלא נגנב ולא נרקב. את חלקי הארכיון הזה אני מצאתי במרתפים בצורה כזאת שיתכן שלא הכול ניתן יהיה לשחזר. אבל חלקים מסוימים כן הצלחנו לשחזר. ומהם אנחנו הרכבנו את הספר "הדור האחרון".

בספר הזה מתאר בעל הסולם את העקרונות של חיי החברה העתידית. הוא מורכב מטיוטות ורישומים בודדים שקיבצנו בצורות שונות. כדי לקבץ אותם נעשתה עבודת מחקר שלמה. כמובן שאנחנו לא מוסיפים שום דבר מעצמנו למה שכתוב שם, ובסופו של דבר, מסיקים מכך מסקנות משלנו.

באופן כללי, מתוך הספר הזה ומתוך הספרים האחרים כמו ה"ערבות", וכולי, אנחנו מבינים שכאשר מתעורר באנשים הצורך לשנות את עולמם, כאשר הם מתאכזבים מהעולם ומכוחותיהם, מחוסר יכולתם לעשות משהו בנידון, מחוסר הבנה, אז מגיע הזמן שצריכים להסביר להם את כל זה.

במצב כזה אנחנו נמצאים היום. כל שנה העולם מגיע יותר ויותר לייאוש, חוסר אונים, לחוסר תכלית וכולי, רק חוסר, חוסר, חוסר….

לכן, אנחנו חייבים לצאת לעולם ממספר סיבות. ראשית, כפי שמציינים לנו המקובלים שזהו רצון הבורא ואנחנו לא יכולים להמציא מטרות, כוונות והצדקות משלנו. אם כך כתוב, אז כך חייבים לעשות.

אני לפי האופי שלי הייתי ברצון יושב בשקט בחדר העבודה ושוקד על המאמרים השונים ומוסיף את ההערות משלי. זה האופי שלי. אבל החיים מחייבים אחרת, ואין מה לעשות.

כאשר אני כתבתי את שלושת הספרים הראשונים שלי בשנת 1983, הרב"ש התחיל להתייחס אליי אחרת. הוא באמת ראה שאני לא רק לומד בהתמדה ונמצא כל הזמן יחד איתו כתלמיד וכעוזר, אלא משקיע מאמץ בהפצה. זה היה סימן טוב בשבילו. באותן השנים זה לא היה קל. בשנת 1990 אני הוצאתי לאור שוב את הספרים הללו ברוסיה, דרך אגב זה היה בנובוסיבירסק. הספרים אזלו אבל זכרם ממשיך להדהד. הספר הרביעי נקרא "השגת העולמות העליונים". אחריו הופיעו ספרים נוספים, וכן הלאה…

ההפצה היא הרגע החשוב ביותר לבורא, כי הוא לא לוקח בחשבון את האדם שדואג לעצמו. הוא מתעלם ממנו ואפילו יותר מזה, הוא שונא אותו.

ולהיפך, אדם שמשקיע את מאמציו בהפצה, מקבל כוח מיוחד מלמעלה. כי הוא מגלה את עצמו דרך הזולת בדומה ל"בינה" שעובדת כדי לתקן את ה"פרצופים" התחתונים. ולכן הוא מקבל עבור כולם, דרכו עובר האור, הידע והכוחות…

לכן, ההפצה היא העיסוק העיקרי שלנו. אם אנחנו מדברים על השפעה ועל אהבה, איזה מימוש יכול להיות לעיקרון של "ואהבת לרעך כמוך" אם לא דרך ההפצה ודרך הלימוד של חכמת הקבלה!?

ללא ספק שזה נחוץ. אבל זה בסך הכול עבור מעגל מצומצם של אנשים שיש להם "נקודה שבלב", "עוּבָּר" של הכלי הרוחני העצמאי, החלק העצמאי של הנשמה. אתם עוד תראו את המערכת של כל הרצון שנברא, כיצד שזורים החלקיקים האלה בכל אחד מאיבריו. הם לא רבים. בעצם, אנחנו אותם החלקיקים וגם כל הדורות הקודמים והדורות הבאים של המקובלים.

אבל זהו חלק קטן מאוד. כפי שבכל נקודה בגוף קיים חלקיק מהמוח שמקבל ומעבד את הנתונים. בכל איבר קיימים "חלקיקים" שמספקים קשר עם "מרכז הבקרה" והמרכז עצמו נמצא בראש. זה "גרגיר" קטן, למעשה, זה "מעבד" שעסוק בכל מה שמתרחש בתוך הגוף וגם בתוך כל מיני סוגים של קשרים הידועים ושעדיין אינם ידועים לנו. ה"נציגים" שלו מפוזרים בכל הגוף, מכיוון שהם החשובים ביותר לכל איבר ומפעילים אותו.

לכן, אנחנו החלקיקים האלה ולכן אנחנו לא צריכים לצפות שנהיה רבים. כך נאמר "אתם תהיו לי מעטים בין העמים". כאן חשוב לזכור שהתורה אינה פונה ליהודים, אלא לישראל. ו"ישראל" כפי שידוע לכם זה "ישר כאל". ואנשים כאלה מעטים.

לכן, האקדמיה הבינלאומית לקבלה תמשיך להתפתח, לא צריך לצפות לכמויות של אנשים שירצו להצטרף, אבל בכל מקרה, עלינו לפתח את המערכת הזאת ולחזק אותה. רצוי ללמד את כל מי שמעוניין. זה ברור.

אנחנו לא בודקים האם יש לאנשים "נקודה שבלב". אם אתה רוצה – תלמד, אם לא רוצה – אל תלמד. אדם שישב בשני שיעורים, הפסיק להשתוקק ועזב. לא חשוב, לפחות משהו נשאר לו. הדלתות פתוחות לכולם.

אבל את ההפצה העיקרית רק אנחנו יכולים לעשות, מי שיש לו "נקודה שבלב". אנחנו מפוזרים בעולם כמו חלקיקים בתוך איברי הגוף האנושי. אנחנו "הנקודות השזורות של המוח" בכל איבריו. מוטלת עלינו המשימה לנהל את תיקון האנושות. ואנחנו חייבים לעשות זאת, חייבים לבנות את החברה החדשה. אנחנו החלוצים, הדור הראשון שלומד בעצמו כדי ללמד אחרים גם קבלה וגם את החינוך האינטגרלי. העולם זקוק לשניהם.

אנחנו צריכים לעסוק בזה ובשום פנים ואופן לא לזלזל במשימה שלנו, ללמוד כדי לדעת ולהעביר לאחרים את הידע שנצבר בצורה שהם רוצים. נאמר "חנך נער על פי דרכו", כלומר, בהתאם למה שהוא רוצה. הוא לא רוצה ללמוד את מערכת העולמות העליונים, אז אין צורך. אבל הוא רוצה לשפר את מצבו, את חייו הרגילים, הארציים , אז גם זה טוב. בסגנון כזה צריך ללמד אותו.

מתוך שיעור מס' 4 כנס קרסנויארסק, 14.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האם הניבוי היה שגוי?
התינוק בוכה והמבוגרים שמחים
איך לגדול מאפס ועד אין סוף

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/u2tip

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest