דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לכסות על הפער בין ההפכים

לכסות על הפער בין ההפכים

שאלה: יש לנו כבר קבוצה עולמית גדולה, יש מורה, יש מקורות. אז מדוע קשה לנו לממש את הכלל של "ואהבת לרעך כמוך"?

תשובתי: באמת, לשמוע על כך, זה אולי לא מכביד כל כך, אבל יש בעיה עם המימוש. אנחנו צריכים להבין מלכתחילה את העובדה ששני חלקים שונים, "פלוס" ו"מינוס", חייבים להתחבר ביניהם.

בטבע הפיזי הכול פשוט יותר, שם הבורא ממדרגה עליונה יותר מחייב לאיחוד המרכיבים השונים ובכללות הם בונים את מבנה האטום.

מה הוא מהווה? מדוע החלקיקים לא מתפזרים? העניין הוא, שקיימים כוחות מסוימים המחייבים אותם לשיתוף פעולה על אף ההופכיות ביניהם.

הכוחות השליליים שדוחים זה את זה שייכים לחומר, ל"כלי" – אלה כוחות הדחייה, השנאה, הקוטביות. וכוחות החיוב המחייבים אותם להיות יחד – הם כוחות האהבה. ולכן נאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה". דווקא היא מאפשרת לכסות על הפער בין ההפכים.

אנחנו צופים במנגנונים האלה באטומים, במולקולות, שם העניין מסתבך בצורה משמעותית על ידי חישובים של השלבים הקודמים והעתידיים של ההתפתחות, וכולי. כך או אחרת החשבון תמיד נבנה בהתאם לאותו עיקרון, כאשר עם הזמן הוא הופך למסובך יותר ויותר.

כדאי להביט על כל הבריאה באור הזה. אף אחד לא מלמד אותנו אהבה – מדובר דווקא על חוק טבע. פעם אברהם גילה אותו. נאמר, שהוא הביט בשמים ושאל מי ובשביל מה ברא את העולם. הסכסוכים בין הבבלים שהחריפו באותה עת דחפו אותו לכך. השנאה ההדדית גדלה ואברהם ניסה להבין: למה? היכן לקחת את כוח האיחוד כנגד כוח הפירוד?

כשהוא הביט בצורה פנימית אל תוך הטבע הדומם, הצומח והחי, הוא הבין שכל הבריאה, מלבד האדם, חדורה בחוק האיחוד המחייב את כל חלקי הבריאה להיות יחד. בדיוק מסיבה זאת הם חיים ומתפתחים.

והאדם, זה עניין אחר: בו כל הזמן מתגבר הניגוד בין הכוח החיובי לכוח השלילי. אז איפה אם כך הכוח הנגדי, כוח הקשר והאהבה בדרגת ה"אדם"? באיזה אופן להפעיל אותו?

כנראה שבדיוק כך הבין אברהם, שאת העבודה הזאת הבורא נתן לאדם. אנחנו בעצמנו צריכים להוסיף את החלק הזה ולהשלים את הבריאה.

ובכן אם אנחנו לא מתחילים לעבוד על אהבת הזולת הקשרים בינינו נפסקים. לדוגמה, באירופה היום לא ממשיכים את תהליך האיחוד בצורה הנכונה – והיא נקרעת לחתיכות. היעדר "תוספת איחוד" מביא בכל מקום לגדילת הניגוד ובסופו של דבר לפיצוץ. זו הפרספקטיבה, זה העתיד הצפוי, של כל האנושות בכל הדרגות, בין אם זה משפחה, חינוך ילדים, ועוד.

ולכן אנחנו צריכים לעבוד על איחוד נכון – למעלה מה"פלוס" וה"מינוס". אל תיגע בהם, הרי כל אחד יישאר עם התכונות האופייניות לו. תעבוד רק על "לכסות על כל הפשעים באהבה".

צריכים להבין שהכוח החיובי והכוח השלילי לא יכולים זה בלי זה. מבחינה קונספטואלית אין בורא ללא נברא ואין נברא ללא בורא. הם יכולים להתקיים רק באופן הדדי. יחד עם זה, שני הפכים תמיד דוחים זה את זה, ואז הכוח השלילי פותר את הניגוד, מחזק את הקשר שלהם. והמנגנון הזה הוא מתחיל את ההתפתחות, את החיים.

המדענים במשך שנים רבות עמלים על פענוח חידת יצירת החיים. מהיכן נוצרו התאים החיים? מה הוליד אותם? – עודף אהבה. הכוח המחזיק את הטבע הדומם, מתוך עודף האהבה מתחיל לפתח רצונות נוספים ואז אנחנו דורשים יותר. אני לא מסתפק בקיום, אני רוצה להבין להרגיש, לחוש, לחבק את כל המציאות – והצורך הזה מביא לי חיים, שהתחילו מהאלמוגים ודרך האבולוציה הגיעו למבנים המורכבים ביותר.

בסופו של דבר זה הבורא מאיר מעט על החומר המת והוא הופך לצומח. עוד הארה קטנה והוא הופך לחי. עוד יותר הארה, ונוצרת דרגת ה"אדם".

ובכן, אם מכסים את הכוח החיובי והשלילי, את ה"פלוס" וה"מינוס" באהבה רגילה, אני בונה מהם מערכת, נניח, אטום. ואם אני מוסיף לזה כוח אהבה גדול יותר, אני מחבר עוד יותר את הכוח השלילי והחיובי ובכך גורם לחוסר איזון. כאילו מופיע בהם עודף אנרגיה, ומלבד השמירה על קשר הדדי הם "מתחילים לחשוב" על משהו גדול יותר. הניצוץ שאני מכניס מעורר אותם לחיפוש, עודף הכוחות מושך אותם קדימה. וזה נקרא כוח החיים.

מתוך שיעור לפי המאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות", 28.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אהבה כחוק הטבע
לצורך קשר צריך ניתוק
ה"פלוס" וה"מינוס" מתחברים על ידי עבודה משותפת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wrNhc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest