דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / לכוונה הנכונה דרוש ה"ראש" הנכון

לכוונה הנכונה דרוש ה"ראש" הנכון

laitman_2011-12-06_0436.jpg

כל הרצון לקבל הגדול שנברא על ידי הבורא, מתחלק אחרי "שבירת הכלים" לשני חלקים. החלק הראשון שבו מתעורר הניצוץ, נקרא "ישראל", או "ישר – אל". אותן האותיות מתחברות גם לשם נוסף: "לי – ראש". החלק הזה מתחלק לשניים ולכן יכול להיות מכוון למטרה.

בהתחלה הרצון והאור הפוכים זה לזה, והרצון אף פעם לא מרגיש את האור. אבל אם קיים בו גם כן "ניצוץ", "נקודה", אז הנקודה הזאת מכוונת את כל המבנה הזה כלפי מעלה, לכיוון האור. באופן כזה, נוצר מבנה מורכב: ה"נקודה שבלב" מכוונת כלפי מעלה, והרצון מכוון כלפי מטה, ויחד הם יוצרים סוג של פער, שהכיוון שלו נקבע על ידי החשיבות של ה"נקודה שבלב", שמשתוקקת להשפעה, או על ידי הרצון עצמו שפועל למען עצמו.

הכול תלוי איך שהאדם בונה את סדר העדיפויות של הדברים. אם הסדר שלהם הוא נכון, אז האור מתחיל להשפיע עליו בחזרה והאדם הופך את עצמו ל"פרצוף רוחני". החלק התחתון שלו זה הרצון, והחלק העליון זה ה"ראש", כלומר, הכוונה. ואחר כך הוא עושה חשבונות, באיזו צורה לעבוד עם הרצון. כך או אחרת, העבודה שלנו תמיד נעשית עם הרצון ובתוך הרצון.

האנשים ש"הנקודה שבלב" מתעוררת בהם, נקראים "לי – ראש", מפני שהם כבר יכולים לעשות כוונות. יש להם כבר את שני החלקים, השפעה וקבלה, שמאפשרים לעבוד על ההבדל והניגודיות שלהם. בעזרת הקבוצה הם צריכים להעלות את החשיבות של החלק המשפיע, בכך שמשתמשים במאור המחזיר למוטב, שנקרא "אור מקיף" (או"מ). כך הם מתקדמים קדימה.

בדרך הזאת הם נאלצים לעבוד בעבודת "פרך" גדולה תחת שליטת פרעה, כלומר, הרצון האגואיסטי. אחר כך הם מתעלים במקצת מעל לרצון הזה ושוב שוקעים בתוכו עוד ועוד, בכך שבכל פעם מעבירים ומצרפים חלקים חדשים להשפעה, עד שמתקנים את עצמם לחלוטין.

ובשאר האנשים ה"נקודה שבלב" לא מתעוררת, ובמבנה הכללי הם שייכים לחלק שנקרא "אומות העולם". באופן כזה, החלוקה ל"ישראל" ול"אומות העולם" קיימת בשני החלקים: גם ב"פרצוף" ישראל וגם ברצון הכללי.

לכן, אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו בין החלקים של "ישראל" ו"אומות העולם", ובצורה דומה נעשית העבודה של ישראל כלפי כל העולם. בעל הסולם כותב על כך בסוף ה"הקדמה לספר הזוהר". את המבנה הכללי אפשר לתאר לעצמנו בצורה של פירמידה: החלק התחתון שלה זה הרשעים, "אומות העולם", מעליהם נמצאים הצדיקים של אומות העולם, ואחר כך באות שתי הצורות המקבילות של "ישראל". ארבעת ה"פרצופים" האלה לא סתם מחוברים, אלא כאילו מוכנסים זה בתוך זה ובנויים לפי השתוות הצורה.

מתוך שיעור בנושא "תפקיד ישראל כלפי העולם", 09.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
"בתוך עמי אנוכי יושבת"
בתפקיד המקשרים
תפקיד ישראל כלפי העולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Of0rN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest