דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לילה של תפילה במדבר

לילה של תפילה במדבר

אי אפשר להתקדם לבד. כי לעלות למעלה זה אומר להתחבר עוד יותר עם האחרים עד למדרגה העליונה ביותר, שבה כולנו מתחברים ללא שום הבדל בינינו. לכן, ככל שאני מקבל תמיכה יותר גדולה מהאחרים ותומך בהם בעצמי, כך אנחנו מקבלים שדה עבודה גדול יותר.

כי מי הוא העליון הזה? – זהו החיבור בינינו. אם אנחנו נתחבר עכשיו בפועל, אז נוכל לממש את הפעולה הזאת באופן מעשי, ולא סתם לדמיין לעצמנו את העליון ואת ההרגשות שלנו. לא סתם אנחנו חיים בעולם שלנו, שהוא עולם של פעולות פיזיות. זה בכדי שנוכל להרגיש בו את הפעולות האלה במקום העולם הרוחני, ונוכל לבצע אותן כאן, כמו ילדים שמשחקים במשחק.

בזכות זה אנחנו נתחבר יותר ויותר ונתאר לעצמנו שעל ידי הפעולה הזאת אנחנו מדמים את עצמנו לעליון, כי הוא הרי המשפיע לכולם. ככול שאנחנו מתחברים חזק יותר, כך אנחנו מתקרבים יותר ל"אח"פ" של העליון ונדבקים שם למקור האחד שמשפיע על כולם.

אם אנחנו נעשה כך ונחזק זה את זה, אז ניצור את הבקשה המשותפת שלנו, את תפילת הרבים, שבעזרתה נוכל לדרוש מהעליון כוח של השפעה הדדית.

כי אנחנו מרגישים שהחיבור בינינו לא מסתדר. עוד יותר קשה לנו מאשר לאלה שנמצאים לבד, כי לבד לא מרגישים כל כך חזק בפנים את חוסר הרצון להשפעה. וכאשר אנחנו עובדים בקבוצה באופן פעיל, אנחנו מרגישים, על פי הבדיקה שלנו, שאין לנו שום אפשרות להתחבר. כמה שלא נדבר על זה, נשיר ביחד, נרקוד ונקפוץ, שום דבר לא יוצא.

וכל זה כדי שתופיע בנו הנחיצות האמיתית לבקש מהעליון שיקרב אותנו. ואז, את אותו האזור שהעליון הסתיר מאיתנו, שאינו מראה את המילוי הקודם, הוא מתחיל למלא באור חדש, באור האמונה, שעוזר לנו להפוך להיות כמו העליון.

ה"גו"ע" שלנו הופכים להיות דומים ל"אח"פ" של העליון, כלומר, אנחנו עולים מעל הדאגות, הבעיות, הצרות והחישובים האישיים שלנו, וכל המחשבות שלנו נמצאות למעלה, כמו "אח"פ דעליון". כך אנחנו מתקרבים ונדבקים אליו. עכשיו כבר יש לנו כלי רוחני חלקי, גו"ע שלנו, שאיתם אנחנו יכולים להידבק לעליון.

ודאי שזה עדיין לא כלי שלם, אלא רק חלקי. אבל לאחר כמות מסוימת של פעולות, שנקראות "40 שנות נדודים במדבר", דרגת ה"בינה" ("חפץ חסד"), להשפיע על מנת להשפיע, דרגת האמונה – אנחנו מקבלים יכולת להתחבר עם העליון בחלק מסוים של הרצון שלנו, ולעלות למדרגה אחת יחד איתו.

לכן, אם אנחנו מרגישים חושך, וזוהי חוויה לא הכרתית ולא אישית, אלא הרגשה משותפת מחוסר היכולת של החיבור שלנו, אם דווקא את זה אנחנו תופסים כחושך, אז ההרגשה המשותפת הזאת יכולה להיות ההתחלה של התפילה האמיתית. אז כדאי ללכת למדבר, לחזק את ההרגשה הזאת ולקבל את הארת ה"אח"פ" של העליון שתעזור לנו על ידי ה"גו"ע" שלנו, הרצונות של ההשפעה, להידבק אליו.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 27.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
החיפוש אחר העליון
המעבר דרך האזור של האור והחושך
בוא אליי!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RWE5c

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest