להפסיק לרמוז

לא משנה מה מתרחש בחיים שלי, עליי להבין שזה נובע מהכוח העליון שללא ספק מנהל אותנו. אבל בינתיים הוא לא מתגלה לי כך, אלא מתוך הסתרה, ולכן אני מרגיש ייסורים.

הבורא הוא טוב ומיטיב, אך הוא מתגלה לי לאחר שעובר דרך "מסנן" שהופך את כל הטוב למשהו רע ולא נעים. את עובי "המסנן" הזה אני מכנה "הסתר אחד". בנוסף לכך הבורא יכול להציב "מסנן" נוסף, לשלוח אותי "להסתר כפול" – וזה יהיה הרבה יותר גרוע.

אז איך אני יכול לסלק עכשיו את המסך שהופך את הטוב של הבורא לרע? – מהסיבה הזאת אני מבקש: "תתקן אותי! אבל לא כדי שאני אפטר מהתחושות הלא נעימות. להיפך, הן עוזרות לי, מדרבנות אותי. בלעדיהן, אני בכלל הייתי חושב על משהו אחר. הן מכוונות אותי אליך – למקור של משהו שנראה לי רע. לכן, אני מבקש עזרה כדי לא להרגיש שממך נובע משהו רע.

אני רוצה להיות לא מאחורי "המסנן", אלא לפניו, במגע ישיר איתך. לא בשביל הרגשות נעימות, אלא כדי להכיר אותך כטוב. אני רוצה לברך אותך, ועכשיו מחוסר ברירה אני מקלל אותך. הגוף שלי צועק על כך: "רע לי, ואני מקלל את מקור הרע. אבל אתה נתת לי את ההרגשה שהרע נובע ממך. אתה משחק איתי ברמזים, בחצי מגולה וחצי נסתר. אבל אני לא רוצה יותר לקלל אותך".

שאלה: איפה כאן מקום הקבוצה? אני יכול לבקש את כל זה גם בלעדיה.

תשובתי: תנסה. אם אתה תתחיל, תתבלבל ותגלה שהפנייה האמיתית אפשרית רק בקבוצה. שם אתה מוגן מטעויות, שם אתה באמת פונה לבורא לתיקון, למרות הרצונות שלך, הטובים או הרעים. בסופו של דבר, הקבוצה נותנת לך בהירות: מה בדיוק אתה מבקש, מה בדיוק אתה רוצה, למי בדיוק אתה פונה. זה כל העניין.

מתוך שיעור על פי "הסתר וגילוי פנים של השי"ת", 02.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לא רוצה לקלל את הבורא!
כל העניין הוא בממיר
בדיקת הקשר עם הקבוצה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/eqlbB

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest