דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להיכנס היום לגן עדן

להיכנס היום לגן עדן

laitman_2009-05-xx_ny_4848_70.jpg

הסביבה עוזרת לנו להתעלות מעל הרגשת מר/מתוק, לא לשים לב אליה, ולעבור לבירור של אמת/שקר, במידת השאיפה שלי להתחבר מעל הדחייה ההדדית.  אך כל המצבים נשארים, דבר אינו נעלם, אנחנו רק מתעלים מעל המצבים שעברו וכך אנו גדלים. לכן, כל הבעיות נשארות, אך אנחנו מקבלים מסך אנטי-אגואיסטי ומתעלים מעליו. הניסיון שרכשנו בעבר הופך למערכת שאנחנו יוצרים.

כשנגיע לגמר התיקון, החיבור ההדדי, כל המצבים יהיו טובים כרעים. דבר אינו נעלם, יישארו כל העבירות והשגגות, אך הן תהפוכנה לזכויות. רק בתנאי שהן קיימות, אנחנו יכולים לפעול נגדן, מעליהן. על בסיס שתי הצורות מנוגדות הללו, מתוך ההבדלים והמתח ביניהן, אנחנו משיגים את המציאות האמיתית, הגדולה פי 620 מהנקודה ההתחלתית בה לא הרגשנו את עצמנו ולא את הבורא.

מכאן אנחנו מסיקים מסקנות:

– כל מה שקרה בעבר, היה צריך לקרות, כי "אין עוד מלבדו".

– כל המצבים העתידים לבוא כוללים כבר בתוכם רשימות של השלבים שעלינו לעבור. אך באיזו צורה נעבור אותם? – זה תלוי בנו. אנחנו יכולים מראש להשקיע מאמצים, לערוך בירורים, ותחת הלחץ שלנו יהיו השלבים האלו בהשתוות הצורה לבורא, או לא בהשתוות אליו. אך גם במקרה כזה, למרות הכול, נגיע לטוב אך זה ייקח זמן, האור יעורר בנו ייסורים במידת ההופכיות שלנו אליו. כלומר, נפסיד זמן ונקבל ייסורים.

לכן, העבר היה כפי שהיה צריך להיות, בעתיד הכול תלוי בנו, ובהווה צריכים להחזיק מעמד במצב אחד הנקרא "ערבות". זוהי מידת הקשר בינינו שמעוררת את "המאור המחזיר למוטב". ישנו רצון, בתוך הרצון ישנה נקודה – רשימו, וישנו המאור, כל המרכיבים. הקשר שעלינו לבנות בינינו נקרא "ערבות". אם אני משיג זאת, אני מתקדם בקלות ובמהירות, התפעלות ושמחה. מרגע זה והלאה אני מרגיש את עצמי כאילו אני נכנס לגן עדן!

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 17.09.2010

רשומות קודמות בנושא:
טעמה המתוק של האמת
ערבות
אנחנו מולידים בינינו את הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uLPJ9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest