דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "להגיד אמונתך בלילות"

"להגיד אמונתך בלילות"

שאלה: מזה זמן מה אני לומד במסגרת מכללת "קבלה לעם", ועכשיו אני נמצא במצב שאינני מבין דבר ואינני מרגיש כלום…

תשובתי: כמה שהאדם לומד יותר, כך הוא נכנס יותר למצב של חוסר הרגשה וחוסר הבנה, ואחר כך הוא מתגבר על המחסום הזה. זו הרגשה מעניינת מאד. כתוב שרבי שמעון במצב מסוים הרגיש את עצמו כ"שמעון מן השוק". כלומר, כביכול כל הידע, כל הרגש, כל ההתרשמויות והכישורים לחכמת הקבלה – נעלמים. אך בהתאם להרגשת החושך, הוא הרגיש את גודל המדרגה שהוא עומד להשיג.

כשהאדם מתפתח רוחנית, הפער בין מה שהוא השיג בזמן העלייה לבין "הירידה" שהוא מפסיד את הכול – הוא עצום. כשהחושך מסביבך, הדבר היחיד שיכול לעזור לך הוא לימוד יסודי והבנה במה מתבטא החושך. מה מתרחש, אילו רגשות גורם לך החושך, היכן אתה מבולבל יותר והיכן אתה מבולבל פחות, במה יש ערפול מוחלט, ממה אתה מיואש, היכן יש חוסר כוחות נפשיים והיכן בכל זאת הם נשארו במקצת – בירורים כאלה עלינו לעשות בזמן החושך. זה נקרא "עבודה בלילות", זוהי תקופה חשובה מאד אצל חכמי הקבלה: "להגיד בבוקר חסדיך, ואמונתך בלילות" (תהילים צ"ב).

במילים אחרות, מתוך החושך האדם מתחיל להבדיל את מה שעומד להתגלות לו, כיוון שחושך הוא הצד ההפוך של האור. כשאתה לא סתם יושב בחיבוק ידיים ואוכל את עצמך, אלא לומד נכון את החושך, אז מגיע "הבוקר" ומאיר את הכול. מתוך החושך על האדם לראות את האור, לבדוק מה עליו להשיג, כבר מתוך החושך להרגיש למה הוא מתקרב. להיות בחושך, זו עבודה מאד נעימה! זהו מצב מיוחד. כך מראים לנו עד כמה איננו מסוגלים לעשות בעצמנו כלום. האדם לומד סוף סוף את הטבע האמיתי שלו, מבין שללא העזרה מלמעלה הוא כלום. אם האור העליון מאיר עליך, אתה מתרומם כמו פרח שנמשך לשמש, ואם אין אור – אתה נופל מייד.

מתוך ההרצאה בבית "קבלה לעם" – תל אביב-צפון, 19.12.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/s6bb5

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest