להבין ולהרגיש

2012-02-24_1225_w.jpg

שאלה: בכנס הזה אני יותר הבנתי, מאשר הרגשתי. האם זה נורמאלי, או שפספסתי משהו?

תשובתי: אפילו אם אתה סתם הבנת, ולא הרגשת, זה גם טוב. לפחות ראית מה זה איחוד, ראית את ההשתוקקות של האנשים, הבנת שדווקא על ההשתוקקות הזאת מבוססת השגת המציאות שלנו.

בלי האיחוד בינינו, לא נוכל ליצור את אותו ה"חיישן" שעל ידו נוכל להרגיש את העולם העליון, את הבורא. ולכן אנחנו שבורים, וקיימים במצב הנמוך ביותר, כדי שנתחיל לבנות את העולם העליון בחלקים. ובמידת הבנייה אנחנו נגלה, נרגיש מרכיבים חדשים יותר ויותר של העולם הרוחני האמיתי.

ואילו את העולם שלנו אנחנו נראה הפוך, כמשהו שמתרחק מאיתנו. מכיוון שאין לו שום דבר, העולם שלנו אפילו קטן יותר מנקודה. הוא נמצא מתחת לנקודת הקו הישר, מתחת לרגלי "פרצוף גלגלתא".

ישנו ה"סיום", שזה ה"סיום" של כל ה"פרצופים". ונקודת "העולם שלנו" היא עוד יותר נמוכה ונמצאת מתחת ל"סיום", כלומר, היא כאילו אינה קיימת. ובה אנחנו קיימים, בעיקרון, כ"לא קיימים".

מתוך השיעור הווירטואלי, 26.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הגורם השישי
מדידות לפי המדע
"אנחנו" זה איבר חישה חדש

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/68RPd

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest