דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להביא לעלייה או לחיות חיים עלובים

להביא לעלייה או לחיות חיים עלובים

הגישה שלי למציאות קובעת את המדרגה שלי. ואת הגישה הזאת אני צריך לבדוק, לפתח, אחרת אני אשאר בדרגת "חי" ולא אגיע לדרגת ה"מדבר". דווקא מכאן מתחילה ההתפתחות שלה, מהשאלה, איך אני מקבל את המציאות.

או שהיא מצטיירת לי רק כפי שאני רואה אותה, הטבע של העולם הפיזי, או שאני מבין שלטבע יש רצון, חיסרון (רצון להיטיב לנבראיו), תוכנית, מטרה, שמשפיעה עלינו בצורה מכוונת ומסודרת. במקרה כזה אני חייב לבצע פעולות מסוימות בהתאם לחוקי הטבע, בהתאם לתהליך שהיא מממשת. ואז אני הופך להיות אחראי לגורל שלי, לעתיד שלי, לכל התהליך שאני אעבור בהתאם למצבים שאני קובע לעצמי.

וכאן מתחילה העבודה של האדם בעולם: "האם אני סתם אתקיים בצורה כלשהי, ובמידת היכולת אמנע מייסורים עד שאני מת? או שאני רוצה להכיר את התוכנית, את התכלית, את התהליך ורוצה להשתתף בו בצורה רציונלית, הגיונית, כאדם שמשנה משהו, שמשפיע על משהו ושמקבל תגובה בהתאם לזה?". כלומר, אני מרצוני מתחיל לעבוד עם הטבע, שהוא הכוח שניצב מולי.

בזה כל העניין. אנשים שרוצים להכיר את הכוח הזה, הם נקראים "אדם", הדומים לו. כי אנשים כאלה, בהתאם לתפקיד שלהם, מסדרים את עצמם להיות דומים לכוח העליון הזה שברא וקבע את כל החוקים. אנחנו רוצים לדעת את החוקים שלו, לעבוד בהתאם אליו, במקביל יחד איתו. זוהי המטרה שלנו, ובהתאם אליה אנחנו הופכים להיות השותפים שלו.

ולהיפך, מי שלא מגלה אותו, אז לא חשוב איך הוא חושב על הטבע ועל המדרגה העליונה, הוא נשאר בדרגת "בהמה".

מתוך שיעור על מאמר "השלום" של בעל הסולם, 03.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האקולוגיה מתחילה באדם
לידה מחדש כתוצאה מהתנגשות בין הפכים
כוכב של ישֵנִים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UMnIt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest