דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / לא למען הצלחה בעולם הזה

לא למען הצלחה בעולם הזה

אנחנו משקיעים מאמץ רב בהפצה, דואגים בכנות לעניין, אולם למרבה הצער, אנחנו לא יכולים לצרף לכל העבודה הזאת את הקשר עם הכוח העליון. והעיקר הוא, לא רק למשוך את הבורא לתוך הפעולות החיצוניות שלנו כדי שבעזרתו אפשר יהיה להצליח במשימה החיצונית בקנה מידה אזורי או כלל עולמי, כלומר למשוך את המטרה שלנו ממנו החוצה.

אלא להיפך, כל העולם וכל העבודה צריכים להיות האמצעי לחיבור עם הבורא! אנחנו משתמשים בו בכיוון ההפוך, כדי להצליח בעולם הזה. ובמקום זה, כל העולם הזה נחוץ לנו כדי להגיע לקשר עם הבורא. חייבים לשנות את זה כדי לברר כל הזמן את הכיוון הנכון, להפוך את הכוונה שלנו מעצמנו כלפי הבורא.

כך צריך להיות בכל דבר, אם אני דופק בדלת, מדבר עם מישהו, בפנים אני חייב כל הזמן לשמור על המחשבה שעל ידי כל מילה, כל פעולה אני מחזק את הקשר שלי עם הבורא. אני מביא לבורא את הרצונות החיצונים האלה, מקרב אותם אליו, לשכינה, ובצורה כזאת אני בונה את התשתית לגילוי שלו בכל העולם.

זאת עבודה מתמדת עד גמר התיקון. בכל רגע יתגלו לנו "כלים" חדשים, כלומר, הפרעות חדשות, רצונות אגואיסטיים שמנסים לנתק אותנו מהבורא. הבורא עושה זאת בכוונה, הוא רוצה לחזק את הקשר בינינו. זהו סוג של "חיזור". הוא כאילו מרחיק, דוחה אותנו כדי שנחזיק בו יותר חזק.

זאת העבודה שלנו לאורך כל 125 המדרגות. היא מתגלה דרך צורות שונות שנראות לנו כתמונות של העולם הזה. העולם הזה הוא עטיפה חיצונית, ואנחנו צריכים בעזרת כל פרט, כל פעולה, כל קטע מתוך ההצגה הזאת להשתדל להדביק את הכול לבורא ולהתחבר עימו.

הרב"ש כותב, שרק הסביבה יכולה לעזור בזה. אנחנו נמצאים ביחד בתוך קבוצה גדולה וחזקה. כשאני נמצא בנסיעה, הרחק מהקבוצה המרכזית, אני רואה עד כמה זה עוזר. מצד אחד, המרחק הפיזי מרחיק ומנתק את האדם מהבורא. אבל יחד עם זאת, בכל רגע יש הזדמנות לחזור למרכז הקבוצה ומשם לשאוב יותר ויותר כוח.

לכן, רק דרך החיבור בינינו, שכל אחד ישתדל להישאר כל הזמן באותה המחשבה, אנחנו נצליח. אתם תראו שכל התורה מדברת רק כיצד לנטרל את תמונת העולם הזה כדי להתחיל להרגיש בתוכה את הכוח העליון. אנחנו נראה את פעולותיו, כיצד כוח החיים הזה מניע, מפעיל ומסובב את כל האטומים, את כל בני האדם. אנחנו נראה שהם רק צלליות ממושמעות שזזות בעקבות אותו הכוח העליון. כל הדמויות הללו ניצבות לפנינו לא כדי שנסתכל עליהן, על בני האדם או על הטבע, אלא שדרכן נגלה את כוח החיים.

רק החברים והקבוצה שבה כולם משקיעים את מירב המאמצים, תוכל לתמוך בנו ולהחזיר לכוונה הנכונה את מי שכבר איבד אותה. צריך כל הזמן לדבר על כך ולברר יותר ויותר את הקשר הזה, כדי שמתוך הקשר הזה לפנות לקהל החיצוני. ואז אתם תראו שעל ידי זה אתם מתחזקים. כי העיקר הוא שדווקא אנחנו נצבור כוח. היציאה להפצה החיצונית נחוצה לא כדי ש"נשפוך" את עצמנו על האנשים ונהיה בתוכם, אלא כדי לקרב אותם אלינו ולבורא. כלומר, המגמה צריכה להיות הפוכה מהפעולות הפיזיות שלנו.

ברמה הגשמית אנחנו יוצאים לקהל, רוצים להשפיע עליו ולסדר לכולם חיים טובים יותר, לכל האנושות, לנצל את המשבר כהזדמנות להתחבר. אבל יחד עם זאת, עלינו לראות מאחורי כל הפעולות הללו שהחיבור ביניהם יהיה קשור אלינו ודרכנו אל הכוח העליון. כלומר, רק למען מטרה אחת, להחזיר לשכינה את חלקיה שנשרו אחרי השבירה.

מתוך שיעור על פי אגרת של הרב"ש, 09.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
החיים ניתנו להשגת הבורא שלהם
עבודה מעשית מפנה מקום לגילוי
איך לא להתנתק אף פעם מהבורא?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wrl0m

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest