כפי שהיית…

מתוך הכנס הווירטואלי במוסקבה, שיעור מס' 2

שאלה: הרבה פעמים אתה אומר, שאדם לומד, נניח עשר שנים, אבל עדיין לא מצליח להידבק לקבוצה, להפוך להיות עוּבָּר רוחני. אז מה קורה במשך הזמן הזה, האגו פשוט גדל?

תשובתי: כאשר האדם באמת נדבק למרכז הקבוצה והופך להיות עוּבָּר רוחני, אז הוא מתחיל להרגיש את עצמו כקיים בעולם הרוחני בנפח המלא שלו. בדיוק כמו בעולם שלנו, עוּבָּר שנמצא ברחם אימו, משיג אותה, מפני שכל מה שמתרחש בגופה מיועד למעשה רק בשבילו.

עוּבָּר רוחני, זהו מצב לא פשוט, אך מאוד נעלה, שממנו מתחילה כל מדרגה רוחנית.

נניח, שעברו עשר שנים של לימוד והאדם עדיין לא הפך לעוּבָּר רוחני, כלומר לא הצליח לבטל את עצמו בפני הקבוצה. וכמה שאנחנו לא אומרים לו על זה, כמה שהוא בעצמו קורא במקורות, הוא לא יכול לעשות עם זה שום דבר, מפני שלא משתתף פיזית בעבודת הקבוצה, הוא מתגאה, נמצא בנפרד ממנה.

אנחנו נמצאים בעולם מיוחד שבו אפילו כל הפעולות הפיזיות שלנו מזמינות תוצאות רוחניות. אני יכול לא לאהוב את החברים, לשנוא אותם, אבל בכל זאת אני מחייב את עצמי לשבת איתם, לחייך להם, להתקרב אליהם על ידי איזה שהן פעולות חיצוניות בתקווה שזה ישנה אותי, וזה באמת משנה אותי. אם האדם לא עושה את זה, אז למרבה הצער, גם כעבור עשר שנים הוא נשאר אותו הדבר כפי שהיה.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הווירטואלי במוסקבה, 13.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
"restart" רוחני
כללים של איחוד מוצלח
אנשים קרובים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QlLRC

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest