"כי האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות הם למעלה ממקום וזמן." (ספר הזוהר, פרשת "ויצא")
אם אני משנה את התכונות שלי לכיוון השפעה, אהבה, התכללות באחרים, עזרה הדדית, אז אני לא סתם משנה את היחסים שלי עם בני האדם, החל מדרגה מסויימת של שינוי, אני עובר סף פסיכולוגי מיוחד ומתחיל להרגיש פתאום שהנבראים שהיו נראים לי קודם זרים, מצטיירים לי עכשיו כחלק ממני.
באותה מידה אני מתחיל להרגיש אותם כעולם שלי. מפני שאם הם שייכים לי, אז הנסיבות שבהן הם קיימים גם שייכים לי. כך אני מתחיל להשיג מצבים אחרים והם כבר נבדלים בדרגת האור העליון שאני מקבל: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.
מתוך שיעור וירטואלי, 26.08.2018