דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / כל החיים – בין שני אורות

כל החיים – בין שני אורות

מיכאל לייטמן

המקובלים מספרים לנו שאנחנו נמצאים במצב קבוע הנקרא "עולם אין סוף", שהבורא רוצה למלא אותנו ולהנות לנו ללא גבול, להביא אותנו להרגשתו. כשכך יקרה, נמצא בהרגשה של הרמוניה אלוקית, בעולם מושלם ונאור, שבו אנחנו מלאים באור העליון, מבינים ומרגישים את העולם, בכל מילואו.

גם עכשיו אנחנו נמצאים במצב הזה, אבל אנו מחוסרי הכרה בכך. הבעיה שלנו היא רק בכך שאנחנו אטומים רגשית כלפיו – אין לנו את אותו החוש, שבעזרתו נוכל להרגיש את המציאות הזו.

יש לי חוש אחד, שנראה לי כגוף הפיזי שלי. לגוף הזה יש חמישה חושים פרטיים משלו – ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. בעזרת החוש הכולל הזה, שנקרא "גוף", אני מרגיש את עצמי ואת העולם.

ויש גוף נוסף, שמכונה "גוף הנשמה". אם אגלה אותו, אגלה בתוכו חמישה חושים נוספים – כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. גם הם מכונים "ראייה", "שמיעה", "ריח", "טעם", "מישוש" – אבל רוחניים. ואז, דרך גוף הנשמה, אגלה מציאות רוחנית, את עצמי ואת העולם.

אז מה הבעיה לגלות את החוש הזה ולהרגיש דרכו, שגם עכשיו אני נמצא בעולם אין סוף, שהכול סביבי מלא באור אין סוף, שאין חיים ומוות, ושאין שום הגבלות?

הבעיה טמונה בדבר אחד בלבד – באור החסדים. הנשמה יכולה להתפתח מהנקודה שנמצאת עכשיו בתוכי, להתרחב ולפרוץ החוצה, רק אם יש לי את אור החסדים – תכונת החסד, תכונת האהבה וההשפעה, היכולת לצאת מחוץ לעצמי.

אנחנו נמצאים באוקיינוס של אור – אור חכמה, אור הבורא, אבל אוכל לגלותו רק במקרה, שאפתח את עצמי כלפי חוץ – באור החסדים.
לכן החושך שמתגלה לי, זהו הלחץ של אור החכמה היוצא מהנשמה, בהיעדר אור החסדים.

הנשמה שלי עדיין אינה מסוגלת להיפתח החוצה ולגלות את אור החכמה באור החסדים – לראות את ה"יום" במקום את ה"לילה".

וכך, אנחנו רואים את העולם הרוחני, את החיים הרוחניים שלנו, באור חסדים גדול או קטן יותר.

כל תהליך ההתפתחות הרוחנית שלנו, של ההתהוות הנצחית שלנו, מתרחש בין שני האורות האלה – חכמה וחסדים, או בין שני הרצונות שבהם האורות האלה מתגלים – הרצון לקבל והרצון להשפיע.

ליתר דיוק, הרצון הוא אחד, ושימוש האדם בו נחלק לשניים: בכוונה "לעצמי" או בכוונה "למען הזולת".

לכן לגלות את הנשמה, פירושו לפתח בתוכי את אור החסדים, את תכונת ההשפעה והאהבה, את היכולת לצאת מתוכי.

ואז אנחנו מגלים את העולם העליון, את עולם האין סוף – במידת התפתחות אור החסדים, כוונת ההשפעה באדם.

בנקודה שבלב, בטיפת הזרע של הנשמה, ברשימו שנמצאת בנו, קיימות חמש דרגות עביות (עובי הרצון).

כשאנו רוכשים את אור החסדים בכל אחת מחמש דרגות הרצון הללו, אנו מגלים את חמשת חלקי הנשמה שלנו, אנו פותחים לאור אפשרות להיכנס אליה בהדרגה, בחמש מדרגות, הנקראות חמישה עולמות – חמישה גילויים של האור.

כך אני עולה בהדרגה במדרגות העולמות – עשייה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון – עד שאני מגיע לגילוי בלתי מוגבל, הנקרא "עולם אין סוף".

הכול תלוי במידה שבה האדם ירכוש את תכונת ההשפעה. בתכונת השפעה הוא מגלה את הנקודה שבלב שלו, והיא הופכת לנשמה, לשכינה – לבית הקיבול של האור.

ספר הזוהר – קטעים נבחרים 3

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/p7wN3

One comment

  1. שלום

    אני לומד משיעורים מספרים ויש לנו קבוצה קטנה בירושלים כבר שנה לפני כניסתי לעולם הקבלה הייתי 5 שנים חוזר בתשובה כמו שני חבריי לקבוצה (קבוצה של 5-6 חברים) כמובן שאנו מבינים שאין קשר בין קבלה לדת אבל בכל זאת מתוך עברי נשאלת השאלה מה תפקידה של הדת בכל המערכת ?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest