כלי של כוונה

laitman_2011-07-30_7586_w.jpg

שאלה: מה ההבדל בין הרצון לקבל והרצון להשפיע?

תשובה: העיקר הוא הכוונה שכל הזמן חייבת להיות על מנת להשפיע. היא קובעת באילו רצונות אני יכול להשתמש.

ראשית אני עושה צמצום על כל הרצונות שלי, ואחר כך, לפי העוצמה, הגודל והאופי של הכוונה, אני מפעיל את הרצונות.

heb_o_rav_bs-shamati-141-pesach_2014-04-29_lesson_pic22

לא הרצון עצמו (הבטן, הלב שלי) מחליט האם להשתמש בו או לא, אלא הכוונה שלי. בתוך כוונה זו ישנה כל השאיפה הכללית שלי להשפעה וגם הרצונות של הזולת. לפי זה אני בודק את האפשרות למלא את הרצון הזה, כלומר, להשתמש בו במטרה למלא את הזולת.

העבודה שנעשית לפני הפעולה נקראת "זיווג" במחשבה, בכוונה. כך אני כבר במחשבה נדבק לזולת. ואחר כך אני עושה את הפעולה.

בעבודה עם הרצונות לקבל של האח"פ, מעליהם, גם נדרשת כוונה להשפיע. אבל זה כבר לא רק התעלות מעל הרצון, צריך להפוך אותו, כמו שחורשים אדמה.

אני משתמש ברצון ליהנות שלי, אח"פ, וחייב ליהנות בתוכו. בזכות התענוג הזה אני מסוגל להשפיע. נניח שאתה בא אליי ואני רוצה לכבד אותך, אבל אתה מסרב לאכול ולוקח מהשולחן משהו בצורה סמלית. אני הכנתי עבורך בשר, דגים, ואתה לוקח כמה עלים של פטרוזיליה.

כלומר, אתה טועם מהכיבוד שלי, אבל זה לא נקרא שימוש ברצון ליהנות. כך פועל הרצון להשפיע. אתה עוצר את עצמך מהשימוש האגואיסטי ורוצה להביא לי רק תענוג. אתה מבין שאני איהנה במידה שכל הכוונות והרצונות שלך יהיו מכוונים רק לזה. אבל אם אתה תאכל בשר ודגים, אתה בהכרח תהנה מלקבל לעצמך.

אך קיימת שיטה שבעזרתה אפילו אם אתה נהנה אתה מרגיש תענוג רק משום שהוא מכוון לטובתי והנאתי כבעל הבית. עכשיו אנחנו לא מבינים את זה ולא יכולים לתאר לעצמינו. ואז אתה אוכל ומראה לי כיצד אתה נהנה מהכיבוד ללא בושה כלל. אבל בתוכך כל הכוונות הן על מנת לגרום לי תענוג.

שאלה: מדוע אפשר לקבל רק בכלים דהשפעה?

תשובה: מפני שאחרי "צמצום א'" הרצון ליהנות מפסיק להיות כלי לקבלת האור. מה שהופך להיות "כלי" זה הכוונה על מנת להשפיע, הרי היא התנאי למילוי הרצון.

לא מספיק בשבילי להיות רעב כדי ליהנות מהסעודה. אנחנו בהדרגה מתחילים להבין את זה כתוצאה מהמשבר הכללי, ופתאום מתחילים להבין שמרגישים ריקנות בכל הרצון ליהנות שלנו.

והריקנות הזאת אינה אומרת שאין מילוי ברצון. אבל אנחנו לא תופסים את זה כמילוי, לא מרגישים אותו, הוא לא מספיק לנו. אז מה חסר לנו? – אין משמעות לחיים!

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 29.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לחיות בכוונות ולא ברצונות
התוספת שלי לכיבוד המלך
מהו כלי (רצון) רוחני?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SAmqY

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest