דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כאשר המדע הופך למיקוח

כאשר המדע הופך למיקוח

אי אפשר בצורה רצינית ומדעית, על בסיס עובדות, לדבר על מה שאנחנו לא מגלים. את המציאות המורכבת של העולם הזה אנחנו מנסים ללמוד בחלקים, ואפילו שאיננו מסוגלים להבדיל אותם זה מזה, בכל זאת יש לנו אפשרות לתאר לעצמנו את המצב, יש על מה להישען.

מצד שני, אנחנו לא יודעים מה זה אור וכלי, פעולה ופוטנציאל, מה זה זמן, תנועה, מקום, במובן הרוחני ואיך להתעלות מעליהם. כאן אנחנו לא מזהים אפילו יסודות בסיסיים, ולמעשה, אין לנו יכולת לדון בפריטים האלה.

בעל הסולם כותב, ש"כל הפילוסופיא התעטפה בטלית שאינה שלה", כלומר שעוסקת במה שלא שייך לה. איך אפשר לדבר בדברים המופשטים, על אור וכלי, על המימד שנמצא מעל לעולם הזה, מבלי להימצא שם? אם אתה מדמיין, אז תפנה להוליווד, אולי מהדמיונות שלך יעשו סרט. בכל מקרה, זה לא מדע ואפילו לא דעות המתיימרות להיות מדעיות, אלא פרי דמיון בצורתו הטהורה.

ולכן, בהגזמתם בתיאורים המופשטים, הפילוסופים זנחו אותם, והיום הם כבר לא עוסקים יותר במחקרים "ארציים".

אי אפשר להמשיך להציג תפיסות עיוניות עצמאיות.

זהו פן נוסף של המשבר, שמגלה לנו את המוגבלות של האדם בעיסוקי העולם הזה. אם כבר ההתפתחות הביאה אותו לעלייה למדרגה יותר עליונה, והוא לא עושה שום דבר, אז הוא מגלה את הגבול של הדרך ואת המשבר.

מלכתחילה, הפילוסופיה זו חכמה על החיים, משהו נעלה ביותר שדורש מהאדם עלייה מעל לטבע שלו. הוא חייב להיות אובייקטיבי, הוא צריך להיות תואם לטבע, הוא צריך להתעלות מעל לדרגת האדם שבעולם הזה. פעם הפילוסופים פעלו בכיוון הזה. למשל, אפלטון ואריסטו הזהירו על העברת החכמה, לאלה שאינם ראויים לה. הם הבינו את גודל החכמה, הבינו את הטבע האנושי, עבדו מעליו, כדי להפוך להיות במשהו מעל זה.

והיום אין לזה זכר. להיפך, המדענים רוצים "לאכול משני השולחנות", כלומר לרדוף אחר תועלת כפולה: גם מדעית וגם פיננסית. וזהו סופה של החכמה. מכרו אותה.

מתוך שיעור על המאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 06.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חכמה לשינוי עצמי
כל דרכי הידע מובילות לחכמת הקבלה
חכמת הקבלה והפילוסופיה: למי המילה האחרונה?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wuipZ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest