ייסורי אהבה

thumbs_04_100_wp.gif

שאלתו של רונן: אני מחובר לבני ברוך מ-2005. תחילה טקסטים, יותר מאוחר התחברות לא קבועה לשיעורי אינטרנט, ובשנה האחרונה התחברות כמעט יומיומית לשעורי אינטרנט, ואף השתתפות בקונגרס האחרון בישראל. מהחומר שלמדתי הבנתי שככול שאני מתפתח רוחנית יותר, אני אמור להרגיש סבל או קושי, אולם בפועל אצלי אין שינוי קיצוני (לא סובל יותר מהרגיל) מאז שהתחלתי לימודי קבלה. אז מה זה אומר, שאני לא מתפתח, שאני לא לומד נכון?

תשובה: הקשיים אותם הזכרת, בהם נתקל אדם במהלך לימוד הקבלה, אינם סתם ייסורים או סבל שסובלים כולם בעולם שלנו. בכלל לא על זה מדובר. מדובר בהשתוקקות לא ממומשת לחיבור עם הבורא. בעולמנו כולם סובלים, אבל אין זה נחשב לאותם ייסורים שמקרבים את האדם לבורא.

בלימוד הקבלה אנו מחליפים את הייסורים הרגילים בייסורי אהבה. "מדוע עדיין לא השגתי אהבה לבורא ולזולת?" – ייסורים כאלה צריך להרגיש. אם אין הם קיימים בך עדיין, תדאג לחסרונם.


שאלתו של משה:
מהי טיפת הייחוד?
תשובה: מקום (רצון, תכונה) של דביקות בבורא.


שאלה:
מי שמסיים את דרך התיקון משיג אושר. מה זה אושר?
תשובה: מילוי בבורא!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/4Hw9R

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest