דף הבית / קבלה לעם / קבלה למתחיל / להיות מקובל / יחיד – ידע, המון – כוח

יחיד – ידע, המון – כוח

שאלה: אומרים שהצדק עם הרבים, האם אתה דוגל בעיקרון זה?

תשובה: יש עיקרון שנקרא "חכמת ההמון". הוא אומר שההמונים, בזכות כמותם ואף על פי שאין ביניהם מומחים, יכולים להגיע לידע ולהחלטות אמיתיות, טוב יותר מהמומחים. הקבלה לחלוטין אינה מסכימה עם זה.

בשום פנים ואופן איני מזלזל בדעת ההמון ברמת העולם שלנו, ביומיומיות, אך לעולם לא יוכל ההמון להיות בעל ידע או מחדש. עדר פרות בכל זאת זקוק לרועה, והוא לבדו יוכל להתמודד גם עם אלף בהמות. אם לפני ההמון העיוור הולך פיקח אחד, לא ילך ההמון לאבדון, ואילו מיליארדי עיוורים לבדם, ידרדרו לתהום.

הקבלה מסבירה שהעולם בנוי כפירמידה, מהדרגה התחתונה של דומם, דרך צומח וחי ועד לאדם. כל דרגה מתחלקת גם כן לאותן 4 תת דרגות. דרגה עליונה מכילה בתוכה את כל מה שיש בדרגה התחתונה ממנה, כפרט אחד בתוכה ולא יותר.

ישנו כוח ההמון ולעומתו כוח היחיד. כלפי מעלה עולה היחיד. את הכוח מקנה לו ההמון. לכן הדבר שמשחק תפקיד בהשגת הדרגה העליונה הוא לא הכמות אלא האיכות, היחיד.

כשאני אומר "המון" כוונתי גם ליחידים בעולם שלנו, אשר מנוהלים מבפנים (על ידי נתונים מולדים) ומבחוץ (על ידי דעת הסביבה וערכיה).

"יחיד" בקבלה הוא מי שיוצא מטבעו (האגואיזם) על ידי השגתו ועצמאותו. אדם כזה נמצא חופשי, מעבר לכוחות הדיקטטוריים של עולמנו, כי עלה על ידי התכונות העליונות שרכש אל מעל לעולמנו, היינו מעל הגנים-הורמונים ומעל הסביבה (שמנהלים את האדם, כפי שמסביר בעל הסולם במאמר החירות).

היחידים – הם רק המקובלים, כיוון שהם בלתי תלויים בטבע. מטרת הבלוג שלי – לדוג אנשים שרוצים להיות כאלה מתוך ההמון.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cy4qf

3 comments

  1. שלום רב
    אם נסתכל על הספר שמעתי
    של בעל הסולם ובמיוחד על מאמר א' ,אין עוד מלבדו, לא מופיעה
    המילה "חברה" אפילו פעם אחת, לא פעם הזכרת את המאמר הזה
    כתמצית העבודה הרוחנית של האדם וגם חיברת לו את השימוש ב"חברה" כאמצעי הבלעדי להשגת הרוחניות
    השאלה שלי היא האם השיטה של שימוש בחברה להשגת הכרת הכח העליון באופן רחב להמונים הוא בעצם פרי פיתוח שלך, ולא של בעל הסולם שלמעט כמה מאמרים על חשיבות החברה כמו מתן תורה (שהם בעצם מאמרים כלליים ולא פתרונות מעשיים) לא נגע בדרך זו ?

  2. ליניב שתשובה לשאלתך מצאתי מאמר זה:
    מתוך מאמר החרות הרב יהודה אשלג, בעל הסולם
    "הסביבה כגורם
    והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם. בדומה, לאחד שירש כור חטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממדה קטנה הזו, עשרות רבות, דהיינו, רק בבחירת הסביבה בשביל ה"מצע" שלו, שהיא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החטה במדה מלאה בשפע. כמו כן בעבודה, לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגדול והצמיחה, כי החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים, וימצא ברכה. והסכל יקח הכל מהמזדמן לפניו, ועל כן יהפך לו הזריעה לקללה ולא לברכה.

    הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחטה הצורה המוחלטת, בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.

    כן הנדון שלנו, כי אמת הדבר, שאין חירות לרצון, אלא מתפעל מארבעה הגורמים האמורים, ומוכרח לחשוב ולעיין כמו שהם מציעים לו, בלי שום כח לבקורת ושנוי כמלא נימא. כדוגמת החטה שכבר נזרעה בסביבה.

    אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה מוכרח להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם – אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה כמבואר.

    לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר – הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר"

    החיוב בבחירת סביבה טובה
    באמור תבין דברי רבי יוסי בן קסמא (אבות פ"ו) שהשיב לאדם שביקש ממנו שידור במקומו, ויתן לו עבור זה אלף אלפי אלפים דינרי זהב. ענה לו רבי יוסי בן קסמא: "אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה". לכאורה הדברים נשגבים מדעתנו הפשוטה, אשר, איך ויתר על אלף אלפי אלפים דינרי זהב, בשביל דבר קטן כזה, שלא רצה לדור בעיר שאין שם בני תורה, בה בשעה שבעצמו היה מוסמך וחכם גדול, ואינו צריך ללמוד ממי שהוא? – פלא גדול.

    אולם במבואר, הרי הדבר הזה פשוט מאד, וראוי שיקויים בכל אחד ואחד מאתנו. כי הגם שיש לכל אחד בחינת "מצע משלו", מכל מקום אין הכוחות מתגלים בפועל זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה, – – – בדומה לחטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה – שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש. לפיכך, יפה שיער רבי יוסי בן קסמא, אשר אם יעזוב את הסביבה הטובה שלו, אשר בחר, ויבוא לסביבה רעה ומזיקה, דהיינו, בעיר שאין בה תורה, לא זו בלבד אשר דעותיו הקודמות ישתבשו, אלא גם כל יתר הכוחות הטמונים במצע שלו, שטרם הספיק לגלותם בפועל, ישארו בהעלמם. כי לא תהיה להם עוד הסביבה המתאימה, שתוכל להפעיל אותם מהכוח אל הפועל, וכמבואר לעיל, אשר רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש.

    לכן אין כל פלא על חכם כרבי יוסי בן קסמא, שבחר בטוב, ועזב את הרע. ולא התפתה בדברים וקנינים חומריים, כמו שמסיק שם: "שבשעת פטירתו של אדם, אין מלוין לו, לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד". וכן הזהירו חז"ל: "עשה לך רב וקנה לך חבר". וכמו כן הבחירה בספרים כנודע.

    כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר."

  3. אז רב, איך להתנהג כשאני מטייל בחוץ או מדבר אפילו עם ההורים שלי?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest