דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / יחידים ומיוחדים

יחידים ומיוחדים

laitman_2010-11-09-11_9897-2-70.jpg

כל אחד מאיתנו מרגיש את עצמו מיוחד, כאילו שרק הוא קיים בעולם, וכל העולם קיים בשבילו. עם התפתחות הדורות כל אחד מתבלט יותר ויותר, האגואיזם גדל ודורש מהאדם להפוך להיות מקורי יותר ולהרגיש את עצמו כ"טבור העולם". קנאה, תאווה וכבוד מחייבים אותנו להתעלות בעינינו מעל האחרים. אנחנו דוחים את זה רק מחוסר ברירה או מתוך עצלות, מפני שכדי להשׂיג משהו, דרוש מאבק אין סופי. אך הרצון עצמו, הדחף עצמו לתביעה עצמית מעל כולם, עדיין בוער באדם.

אנחנו רואים, שרק הרגשת הייחודיות העצמית מעוררת את בני האדם "לטפס זה על זה", לדרוך על ראשים, לבנות פירמידה אנושית מהשליטים והמנהיגים למעלה ועד לפשוטי העָם למטה. הכל תלוי, עד כמה האדם מתבלט בייחודיות שלו, וכמו כן התנאים והתכונות שאיתם הוא נולד וקיבל מהסביבה לפי מהלך התפתחותו.

כך או אחרת, בסופו של דבר אנשים משׂיגים משהו בחברה האנושית, רק על ידי שימוש בתכונת הייחודיות העצמית. התכונה הזאת מגיעה מהבורא: הוא אחד ומיוחד, ולכן כל אחד מאיתנו, בכך שמתנתק מהרצון הכללי, שנברא על ידי הבורא, גם כן מרגיש את עצמו יחידי.

אנחנו דומים לתמונה הולוגראפית שכל חלק ממנה כולל בתוכו את השלם. קודם לכן היינו נשמה אחת, שדומה לבורא, אך אחר כך היא נשברה לחלקים, ועכשיו בכל חלק שלה נמצאת צורה יחידה של הנשמה הכללית, רק בצורה הפוכה, בגלל השבירה. מסתתרת בי צורה שלמה של כל הנשמה ההתחלתית, ולכן תחת הלחץ של כוח השבירה, אני מרגיש את עצמי שלם ודורש שכל העולם וגם הבורא כתוספת, יהיו לרשותי. למי ולֵמה יכולה להיות איזו חשיבות, חוץ ממני?

ככלל, הביטוי העצמי שלנו בעולם הזה נבנה רק על תכונת הייחודיות שפועלת בכל אחד. ואני מכוון את כל הרצונות, המחשבות והיכולות שלי, להפוך לעוד יותר ייחודי ומיוחד. כל אחד מתקדם בדרך הזאת בהתאם לכוחותיו, תכונותיו ועם העצלות שלו, וכמו כן, באותה מידה, עד כמה שהחברה מדרבנת אותו.

כאן העיקר, לטובתו של מי אני משתמש ב"אני" שלי, בכל התכונות שלי, ובאופן כללי בייחודיות שלי? אם אני, הייחודי העולמי, אז עבור מי אני פועל? בסופו של דבר האדם מגיע להחלטה, שלנצל נכון את עצמו, זה אומר לשרת לכל העולם, כמו הבורא. אז הוא הופך לאדם, הדומה לבורא, והעולם הופך למקום מפגש בין הבורא לנברא. שָם הם מתאחדים ומתדבקים זה עם זה, בכך שמשרתים לכל הנשמות.

מכאן אנחנו רואים, שתכונת הייחודיות יכולה לשׂחק תפקיד כפול: תחילה האדם, בדומה לנפוליאון, משתוקק לכבוש את כל העולם ולנצלו לפי ראות עיניו, בניגודיות והופכיות לבורא, ובסופו של דבר מגלה נחיצות לשנות את עצמו ולרכוש הידמות לבורא. הוא משתמש בייחודיות או למען עצמו, או למען הזולת, וזה מסדר ומעמיד את בני האדם במקומם בסקאלה הרוחנית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 17.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
רוצה להיות הכי מיוחד
השחקן הטוב ביותר בתפקיד הבורא
אנחנו חלקים אין סופיים המתחברים למעגל

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tnn1W

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest