דף הבית / אקטואליה / חופש הביטוי או חופש הביזוי?

חופש הביטוי או חופש הביזוי?

על רקע מלחמת התרבות שהתנהלה לאחרונה בין שרת התרבות, הגב' מירי רגב, לבין קבוצה נכבדת מאומני ישראל, עולה שאלה מהותית בדבר גבולותיו של חופש הביטוי. האם מותר לנו להגיד כל מה שבא לנו, בלי לחשוב על הנזק החברתי שאנחנו עלולים לגרום? הגיע הזמן לסכם.

היכולת שלנו לבטא את דעותינו בחופשיות מעניקה לנו הרגשה שאנחנו קיימים, היא חלק מהצורך שלנו להגדיר את עצמנו. הדחף הזה מתפתח בנו באופן טבעי, ואיתו מתפתחת בנו גם הדרישה האגואיסטית לחופש ביטוי נרחב יותר.

הבעיה היא שבמצב הנוכחי אין שום גבולות. כל אחד יודע שככל שהדברים שיאמר יהיו פרובוקטיביים וגסים יותר, כך האמירה שלו תיחשב לחזקה יותר ותהדהד בעוצמה רבה יותר.

לא מזמן היה עניין תקשורתי סביב פרופסור שהטיח בשידור חי בעיתונאית את המילים, "חבל שההורים שלך לא נרקבו במרוקו". איך הגענו למצב שלגיטימי שפרופסור יהודי בארץ ישראל ומרצה באוניברסיטה יאמר דברים כאלה?!

והאבסורד הוא שלא מדובר בהופעת אורח חד פעמית, כמעט בכל יום שחקן זה או אחר פולט אמירות גזעניות, וכלי התקשורת ממהרים לרכב על האמירות האלה ולהפוך כל פליטה לסנסציה.

אין כאן באמת חופש ביטוי

להתפתח להיות "אדם חופשי" זה שלב גבוה, והוא תוצאה של תהליך מעמיק של תיקון היחס לזולת ומימוש העיקרון "ואהבת לרעך כמוך". עד שנהפוך לרגישים זה לזה, לפחות כפי שאנחנו רגישים לעצמנו, חשוב שנדע ש"חופש הביטוי" שרווח בימים אלה, מביא בעיקר לכאוס בחברה. הוא מעצים את היחסים העכורים בינינו, את הזלזול ואת השנאה. למרבה הצער, כלי התקשורת במקום לתת במה לערכים ולמסרים חיוביים שיבנו את החברה שלנו, בעיקר משרתים גופים מסחריים שבהם בעל המאה הוא גם בעל הדעה.

אפילו מחשבה משפיעה

הפתרון הוא לא לסתום פיות, ממש לא. בכך לא נשיג דבר. חכמת הקבלה, השיטה שמחברת בין בני האדם, מסבירה שלא רק המילים שאנחנו מוציאים מפינו נשמעות, אלא גם המחשבות שלנו משוטטות בעולם ו"נשמעות". הן נפגשות עם מחשבות אחרות ב"שדה של מחשבות" שמשפיעות על כל אחד ואחת מאיתנו.

הדבר העיקרי שעלינו לפתח זו שיטת חינוך שתסייע לאדם לעשות שימוש נכון ביכולות הביטוי שלו. כדי לחנך ולהתחנך נכון עלינו להכיר את חוקי הטבע ואת חוקי החברה, להכיר במצבנו הנוכחי ובמצב שעלינו לשאוף להגיע אליו, וללמוד איך נוכל לעשות זאת. איך לנהל את עצמנו כחברה כך שנגיע בדרך נעימה וטובה להיות "כאיש אחד בלב אחד".

עלינו לקחת על עצמנו את האחריות לכל מילה שיוצאת מפינו, כדי ליצור פה אווירה חיובית וחברה רגישה, מכילה, אוהבת ותומכת, וכדי שכל דיבור יביא לתיקון העולם.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/dug8l

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest