דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / זמן ללמוד וזמן לרקוד

זמן ללמוד וזמן לרקוד

laitman_2010-02-02_4101-70.jpg

שאלה: אתה אומר שלמשוך את המאור המחזיר למוטב ניתן רק בזמן השיעור. אז מה הטעם בשירים, ובישיבת חברים במגה-כנס הקרב?

תשובתי: כל מערכות הטבע נובעות מארבע דרגות התפשטות של האור ישר, אשר בהן מתרחש חיבור של שני כוחות בסך הכול: קבלה והשפעה, או בהתאם לזה: אור החסדים ואור החכמה. הם עובדים כמו בוכנה, חלק אחד מתמלא, השני מתרוקן וכך לחילופין. מתרחשים מילוי והתרוקנות לפי התור בדרגות: א', ב', ג', ד'.

בהתאם לכך באופן זהה עובדות כל המערכות בעולם שלנו, בדומה לפעימות הלב. אין תנועה ללא מילוי או התרוקנות לפי התור. כך גם בהתקדמות הרוחנית שלנו: אנחנו לומדים, זהו שלב אחד, אנחנו מתאחדים, רוקדים, שרים, זהו שלב אחר. הם חייבים לבוא לסירוגין.

העולם שלנו בנוי כך שהאדם חייב לעבוד, לאכול, לגדל ילדים. בעיקרון, מה אנחנו עושים בכל הפעולות האלה? – באים במגע עם ה"עצמי" ועם הבורא. מבלי לתפוס ולהבין, אנחנו מעבירים מתכונה לתכונה את שני הכוחות האלה: קבלה והשפעה. כתר – חכמה – בינה – זעיר אנפין – מלכות, אור החכמה, אור החסדים, אחד מתמלא, השני מתרוקן (ראה תלמוד עשר הספירות, חלק ה' "מתי ולא מתי", "כניסה ויציאה של אור בנשמה").

לכן יש זמן לאיחוד וזמן ללימוד, כך קבעו המקובלים. לכן פעם בשבוע אנחנו עושים ישיבת חברים, פעם בחודש עורכים ערב איחוד אזורי, ופעם בכמה חודשים עורכים כנסים בינלאומיים.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
משחק של אור וכלי
תחבר את עצמך לרשת הרוחנית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ShuMV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest