כנס חרקוב. שיעור מס' 7.
שאלה: השאלה שלי נוגעת לעניין של זמן. יכול להיות שאנחנו לא משיגים איחוד רק מפני שלא יכולים בו זמנית להשתוקק למשהו, כי באופן פרטי אנחנו כולנו כבר הרגשנו כזה איחוד ענקי?
תשובתי: זמן, זה חיסרון של העולם שלנו. אם הייתי מרגיש את עצמי בביטחון גמור, בטוח לחלוטין, כאשר למעשה לא קיים שום הבדל בין המצב העכשווי שלי, בכל דקה, והמצב הבא, בעוד שנה, בעוד עשרים שנה, בעוד אלף שנה, אם לא היו קיימים שינויים במצבים שלי, אז הזמן לא היה קיים.
מה הכוונה "לא היה קיים"? כלומר, אף מצב לא היה טוב יותר או רע יותר מאחר. איך זה יכול להיות? אם אני בוטח לחלוטין בבורא. אז המצבים יכולים, מצד אחד, להשתנות, ומצד שני, בכלל לא אכפת לי איך הם משתנים. ואז הזמן נעלם.
מתוך שיעור מס' 7, כנס חרקוב, 19.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מחוץ לזמן
הזמן הוא מכאני או חי?
הזמן הוא פונקציה של התפיסה