דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התפתחות השיטה מאדם ועד ימינו

התפתחות השיטה מאדם ועד ימינו

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מקדים מס' 2.

חכמת הקבלה פועלת בתחום של חוקי פיזיקה בלבד. אין בה שום מורכבויות, מיסטיקות או דתות. אנחנו לומדים את החוק העיקרי ביותר של הבריאה – ההתגלות של הכוח העליון, של האנרגיה העליונה. עליונה, מפני שלפי הקטגוריה שלה היא העליונה ביותר, הכוללת בתוכה את כל שאר הכוחות.

כפי שכל המדעים עוסקים בגילוי תכונות הטבע, כך גם חכמת הקבלה עוסקת בגילוי, אבל רק בתכונה העיקרית שלו, של הכוח האוניברסלי הזה.

אנחנו לומדים באיזה אופן הוא התגלה בעולם שלנו, כיצד המקובלים הצליחו לגלות אותו על ידי ההשתוקקות שלהם להבנה שהעולם מפורר וצריך להיות מחובר בהרמוניה מלאה. בהשתוקקותם להרמוניה של העולם, הם החלו להבין, שלעולם שלנו חסר הכוח המאחד.

האדם הראשון שגילה את הכוח הזה לפני 5774 שנה, היה "אדם", שהבין, שהעולם קיים הודות לכוח האחד והיחיד שקושר את כל המרכיבים של הבריאה.

המקובל הגדול הבא היה "אברהם". הוא גילה לא סתם את הכוח העליון ואת ההתגלות שלו, כמו אדם ועשרים דורות של תלמידים שבאו אחריו, אלא את התנועה, את ההתפתחות של הטבע. אברהם הבין את הסיבה של האבולוציה, שמובילה לזה שהאדם חייב לגלות את הכוח העליון, את ההתגלות של הכוח בתוכו, להפוך להיות דומה לו, כלומר לעלות לדרגה של ההשגה וההתפתחות הגבוהות ביותר.

כל הדרגות, דומם, צומח, חי ובעיקר, האדם, שקיים בתוך שלושת הסוגים הראשונים, מכוונים לכך כדי להביא את האנושות להכרח להתאחד תחת השפעת שני כוחות מנוגדים.

אחד מהם, הכוח האגואיסטי, השלילי, מרחיק את האנשים זה מזה. השני, הכוח האלטרואיסטי, החיובי, יכול לבוא לעזרה ולאחד את כולם.

כאשר שני כוחות מתגלים יותר ויותר לפי הדרגות, האדם מתחיל לעבוד. הוא נועל אותם על עצמו, משנה אותם, מבין את ההדדיות שלהם. בהימצאו ביניהם הוא מנהל אותם כמו שתי מושכות, בכך שבונה את עצמו ועולה יותר ויותר למעלה עד למימוש השלם של שני הכוחות בתוכו.

זאת כל ההתפתחות של האדם, האבולוציה שלו. דווקא את זה גילה אברהם, ולכן השיטה שלו היא אבולוציונית. היא התגלתה מאותו המשבר שהאנושות חוותה אז בבבל העתיקה.

הדורות הבאים של המקובלים גילו יותר ויותר לעומק את הבעיות הרוחניות. קודם כל, התגלתה השבירה של רצון אנושי אחד לכמות עצומה של רצונות פרטיים שקיימים בכל אחד מאיתנו, והתגלה כיצד לחבר ביניהם.

עכשיו אנחנו עדיין לא מרגישים את זה, לא רואים את הרצון הפנימי של כל אחד, באיזה אופן אפשר להשתמש בו, באיזה שילוב, איך לראות את אותה התבנית שבתוכה אנחנו מתחברים בכך שמשלימים זה את זה. כל אחד מאיתנו הוא מאוד רבגוני, וכל היבט באופי הרבגוני שלנו, בתכונות, בטעמים, צריך להסתדר באופן מדויק עם האחרים.

נוצרת מערכת שבה כל אחד משלים את כולם לחלוטין, ואף אחד אינו יכול להימצא מחוץ למערכת הזאת. ורק אז, כאשר כל החלקיקים האגואיסטיים המפורדים מתחילים להשתוקק זה לזה ולהתחבר, הם מתחילים לחפש את עצמם במערכת הזאת.

בכך שהם נעים זה לקראת זה, הם בקושי מוצאים את עצמם, בזה שמשתמשים בכוח העליון הכללי. לכן אנחנו פונים אליו, כדי שהוא יעשה עלינו את התנועות האלה. אנחנו רוצים להתקרב, אבל לא יודעים כיצד. תחת השפעת הכוח העליון אנחנו מתחילים לתפוס ולהבין את זה. ומאיתנו נדרש בסך הכול רצון, שאותו אנחנו יכולים ליצור יחד, זה על זה, בכך שמראים דוגמה עד כמה אנחנו רוצים את הקירוב והאיחוד הזה.

חוץ מרצון והשתוקקות לאיחוד, אנחנו לא צריכים כלום. את החצי השני של העבודה מבצע הכוח העליון, ולכן היא נקראת "מחצית השקל": את החצי הראשון אני צריך לתת, ואת החצי השני, הבורא. מצידי נדרשים רק השתוקקות ורצון, ושהרצון יהיה נכון במידה מסוימת. והוא יהיה נכון, אם אני אשמור על חוקי מיתוג בקבוצה. אז אנחנו נזמין את כוח האיחוד והוא יסיים את העבודה, ידביק אותנו ויתגלה בנו.

מתוך שיעור מקדים מס' 2 לכנס בסנט פטרבורג, 18.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
המדע שמגלה את סוד הבריאה
המדע על הכוח שמנהל את העולם 
חכמת הקבלה – מאברהם ועד ימינו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/eaEsB

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest