התענוג הרוחני

מיכאל לייטמן

שאלה: יש רגעים נדירים, שבהם האדם מרגיש, שבכל הסובב אותו קיים כוח מיוחד, שעוטף אותו במחשבה טובה ונעימה, שממלאת את העולם באהבה.
והרגשה זו – זו ההנאה החזקה ביותר שאי פעם הרגשת, ולכן מוכרח להיות תור אינסופי של משתוקקים להגיע להרגשה זו.
אם זה חלקיק קטנטן של מה שמרגיש האדם, שעולה למדרגה רוחנית ראשונה, האם ניתן לעמוד בפני הנאה שכזו? לי עצמי יצא לחוות חוויה כזו, ואני לא מסוגל לתאר לעצמי, כיצד ניתן להכיל יותר מכך.

תשובתי: כמובן שלא תוכל לעמוד בפני הנאה כזאת! אם למשל תזכה עכשיו במיליון דולר בלוטו, הלב שלך עלול להתפוצץ. הרי אנחנו מושפעים באותה מידה גם מרע וגם מטוב. יש גבול מסוים, שעד אליו אני מרגיש את עצמי טוב, ואם יותר טוב – אז זה כבר ניסיון יותר מדי חזק עבורי.

כי הגבולות של הרגשתנו ותחושתנו מאוד מוגבלים, ועלינו החובה להרחיב אותם. אנחנו חייבים להרגיש את הנצחיות, את השלמות, את חוסר הגבולות, את האין סופיות, בכל הזויות והחתכים!

כל אדם חייב להרגיש את הבורא במלוא עוצמתו וכוחו – את כל מחשבת הבריאה שלו ואת כל היכולות הפנימיות שלו!

לכן כל העבודה שלנו, המטרה היחידה של הלימוד שלנו ושל החיים בכלל – זה להרחיב את ההרגשה והתחושה לקבלת הנאה. לכן חוכמת הקבלה נקראת כך: קבלה – מסמל "לקבל לתוכי".

צריך רק ללמוד, כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. כי אם אני מקבל בצורה אגואיסטית, אני כל פעם רק הורס את הרצון שלי, והוא מיד נעלם. אני נהניתי ממשהו לשבריר של שנייה – וההנאה מיד נעלמה. אפילו מספר דקות או שעות, ואפילו מספר שבועות, אם זה משהו גדול – כמו קניית דירה חדשה, או טיול ארוך ומרתק. אבל בסיכומו של דבר, הכול מסתיים ונעלם!

אנחנו חייבים לבנות כזה כלי, שיהיה נצחי ולא יעלם. הבורא רוצה ממני רק דבר אחד – שאני אלמד ליהנות ולקבל הנאה מהכול – אפילו מהחיים הגשמיים האלה. אתה לא צריך להגביל עצמך בכלום ולא להפוך לנזיר.

אתה כל הזמן תהנה יותר ויותר, רק צריך ללמוד את הטבע כולו (גם של העולם הזה) ולברר כיצד ניתן ליהנות. ואת זה איננו יודעים! זו עובדה, שאנחנו קיימים בעולם הזה כבר כמה אלפי שנים, ולא למדנו ליהנות ממנו. אנחנו חשים עצמנו כל הזמן יותר ויותר מסכנים ואומללים.

מה בעצם רוצה אדם חכם מהחיים? ליהנות! והוא אינו מסוגל לעשות זאת אפילו בחייו הגשמיים הקטנים. הוא אינו לומד כיצד! הוא רק עושה את חייו ליותר ויותר גרועים. לכן בסוף כל הניסיונות שלנו, כאשר אנחנו מגיעים לייאוש מהכול, מופיעה חוכמת הקבלה ומסבירה לנו, כיצד ליהנות.

כמה הנאות אתה יכול להכיל בתוכך?! זה דומה לילד קטן, שחולם על ארגז שלם של גלידות, אבל בסופו של דבר אינו מסוגל לאכול יותר משלוש מנות. כך גם אתה – קיבלת הרגשה קטנה מרוחניות, ומתפלא כיצד ניתן לקבל יותר מזה?! אבל המדרגה הרוחנית הקטנה ביותר גדולה פי מיליארדים (אפילו פי מיליארדי מיליארדים) יותר ממה שחשת באותו רגע מיוחד שעברת, כאשר נגלה לך טיפה מהעולם הרוחני.

רשומות קודמות בנושא:
עולם מלא באהבה
גילוי השכינה
את הרוחניות רק אני בונה!
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, חכמת הקבלה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Is4Ok

3 comments

  1. ענין חשיבות הכרת  הרע, רב"ש, שלבי הסולם, פרשת בראשית

    תשמ"ז – מאמר ב'
    1986/87 – מאמר 2

    בזה"ק בראשית (חלק ב' ובהסולם אות רי"ח, רי"ט) כתוב שם וזה לשונו, "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה. יקוו המים, היינו התורה המכונה מים. אל מקום אחד, היינו ישראל. וזה שכתוב, יקוו המים אל מקום אחד, אשר מים, פירושו תורה, ומקום אחד, פירושו ישראל, מקבלי התורה, כנ"ל. לאפוקי אומות העולם שלא רצו לקבל את התורה, ועל כן נשארה הארץ חרבה ויבשה. והתורה היא ישוב העולם, ובה מתקיים. ואומות העולם שלא קבלו אותה, נשארו חרבות ויבשות", עד כאן לשונו.

    המשך…

    http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/11688?/heb/content/view/full/11688&main

     

  2. ענין חשיבות הכרת  הרע, רב"ש, שלבי הסולם, פרשת בראשית

    תשמ"ז – מאמר ב'

    1986/87 – מאמר2

    …..

    מה שאם כן הפרט נקרא דעת תורה. זאת אומרת, כל אלו אנשים שיש להם שייכות לפרט, להם יש דעת תורה. היות שהוא רוצה לבטל את פרטיותו עצמו, שלא יהיה לו שום מציאות בפני עצמו, כי הוא לא רוצה לעלות בשם. היינו, שהוא לא רוצה להיות בעל בית על שום דבר, מטעם שהוא רוצה לצאת מאהבה עצמית, ולא לדאוג בשביל עצמותו לשום דבר, רק להיבטל לה'. וזהו כל מגמתו, היינו לבטל את רשות עצמו. והוא רוצה שיהיה רק רשות היחיד, שהוא רשות של הקב"ה. היינו, שלא רוצה שיהיו שתי רשויות, אלא רשות היחיד בלבד.

    וכשקורין "קריאת שמע", הם מכוונים, באמירת "שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד", שיהיה רק רשות אחד בעולם, ורשותם הפרטי הם רוצים שיתבטל, ולא יהיה רק ה' אחד. וזה נקרא "דעת תורה", היות שחז"ל אמרו (ברכות ס"ג) "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה", שפירושו, שממית את עצמיותו, שהכוונה על אהבה עצמית.

  3. גם אני רוצה להרגיש פעם אחת בחיי הרגשה כזאת

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest