דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התנאי לחוסר המוגבלות של הדעת

התנאי לחוסר המוגבלות של הדעת

האדם אינו מרגיש מה זה למעלה מהדעת או למטה מהדעת. אם הוא לא תופס משהו בתוך הדעת, בתוך מה שהאגו שלו תופס כדבר כדאִי, הוא בכלל לא מייחס לזה כל חשיבות.

ללכת למעלה מהדעת זה ליפול תחת השפעת החברה ולפעול לפי דעתם של אחרים. וזה נחשב לא מכובד, על אף שאנחנו כל הזמן פועלים דווקא כך, כי החברה לוחצת עלינו ומחייבת אותנו לכבד את הערכים שלה.

אנחנו לא מסוגלים בכלל ללכת למעלה מהדעת, מפני שזה נקרא ללכת באמונה. לשם כך האדם צריך ליצור לעצמו כאלה מושגים גבוהים, למעלה מהדעת שלו, כדי לשכנע את עצמו בכוח האמונה ולקבל את האמונה כידע. כלומר, הוא צריך להתחבר עם הסביבה ולקבל ממנה עובדות וערכים.

אם כן, בדרך כלל האדם פועל בתוך הדעת וממלא אותה על ידי הסביבה שלו. וקשה לו מאוד להתעלות מעל זה.

לכן, אם אנחנו רוצים לזרז את הזמן, זה אפשרי רק בהליכה למעלה מהדעת. כי אם אנחנו הולכים בתוך הדעת, זאת האבולוציה הרגילה, ההתפתחות הטבעית. ועד שאני לא ארגיש ואתפתח בעצמי, אני לא אקבל דעת חדשה.

אבל אם אני מנוהל על ידי דעת הסביבה, הדעת שלה הופכת לדעת שלי. וביחס לדעת הקודמת שלי, היא כבר "למעלה מהדעת". כלומר, התפיסה הפרטית שלי הופכת לכללית.

משמע, שאת הדעת שלי, שקיבלה רק את מה שנתפס על ידי האגואיזם שלי, אני מחליף לרשת הקשר ביני לאחרים. וטובת האחרים הופכת לבסיס של הדעת שלי.

אם האדם עושה שינוי כזה, אז הוא יוצא מחוץ להגבלות של עצמו.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 09.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לגדול וללמוד מחכם
לעלות בעזרת פרעה
העולם הרוחני הוא למעלה מהדעת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Mh5DM

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest