התוספת שלי

הכול משתלשל בארבע דרגות, ארבע בחינות, הן בכללות המציאות והן בכל פרט שלה. אנחנו מגלים בהדרגה היכן אנחנו נמצאים, תחת איזו שליטה, איזה תהליך אנחנו עוברים, מי מגדיר אותו, מי שולט עליו, מה הוא רוצה מאיתנו.

אם אנחנו מגיעים לשאלה או הבחנה כלשהי, אנחנו מגיעים אליה מפני שהיא כבר נמצאת בסוף השרשרת. היא השתלשלה ממעלה למטה והזמינה בנו תגובה מתאימה. כשאנחנו מגיבים בחזרה, אנחנו מבצעים פעולות רבות, שגם הן תואמות לארבע הבחינות י-ה-ו-ה, ואנחנו עולים ממטה למעלה עד שמגיעים לשורש. ורק אז אנחנו מבינים את כל התהליך.

ב"הקדמה לספר הזוהר" בעל הסולם מסביר זאת ומתאר שלושה מצבים: המצב הראשוני (מצב א'), מצב הביניים (מצב ב') והמצב הסופי (מצב ג'). הוא כתב שם שהשגת החשיבות היא הדבר החשוב ביותר בתהליך ההתקדמות וההשתתפות של האדם. אם אנחנו הרצון ליהנות, אנחנו צריכים שוב ושוב להילחם על חשיבות המטרה, כדי שלא יהיה חשוב לנו הרצון האגואיסטי כפי שהוא מתגלה ממעלה למטה. כל עוד אנחנו כפופים לו, אנחנו נשארים בדרגות ההתפתחות של הדומם, הצומח והחי.

בהתחלה הרצון רוצה רק לקבל, ולאחר מכן, מתוך הדחף שהוטבע בו מלמעלה, הוא משתדל להכיר את "בעל הבית", בדומה לאורח, ורוצה שבעל הבית יהיה חשוב בעיניו. אם הוא משתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו: המורה, הספרים והקבוצה, הוא כבר יכול להוסיף מעצמו את התגובה של דרגת האדם, ולהכיר את השורש.

וכל זה קורה מפני שהאדם לומד את התהליך שהוא עובר. את המצבים שמתחלפים בו הוא יכול לשייך לעליון, לשורש, והוא עובר אותם מתוך הכרה. ההכרה הזאת תלויה ברמת העביות (עומק הרצון), בתכונותיו של האדם, ביחס של הנשמה שלו ליתר הנשמות במערכת הכללית, וכן בפרטים נוספים שבהם עדיין איננו מתמצאים כל כך.

כל ההרגשות, השכל והתגובות של האדם – כולן מגיעות מלמעלה. אין בהן שום דבר שמגיע מצידו של האדם. ה"אדם" האמיתי שבו מתחיל לאחר מכן, כשהוא מתחיל לבקר את התגובות של עצמו. אם כך, מלמעלה מגיע המצב עצמו, ההכרה הראשונית שלו והתגובה עליו. אך יחד עם זאת האדם רוצה להכניס את התוספת שלו, להבין מי מבצע בו את הפעולות הללו, מה רצונו, כיצד ניתן להידמות לו, להתקרב אליו. ההכרה, התגובה, הרצון להיות משתתף פעיל בתהליך – כל אלו הם התוספת שלי.

מובן שגם כאן נשארת השאלה: האם זאת באמת התוספת שלי? בעל הסולם מסביר זאת במאמרו "אחור וקדם צרתני". כך או אחרת, עלינו להבין שניתנה לנו מערכת שבעזרתה אנחנו יכולים לגלות את תוספת התגובה, תוספת ההבנה וההכרה. אנחנו יכולים להכיר את הבורא עצמו, לא סתם כוח כלשהו שמעורר ודוחף אותנו, אלא את הבורא כמו שהוא, את מטרתו. עלינו לעשות זאת על בסיס אותה המציאות שהוא הציב בפנינו.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 09.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הכול מגיע מהבורא
כשהלב כבד
כבר הייתי כאן?