הרוע המלובש בטוב

שאלה: בשיטת החינוך האינטגרלי אסור לתת לאדם הרגשה רעה על ידי דוגמה שלילית. בפסיכולוגיה הכול נעשה בצורה אחרת: אדם מגיע, מספר על הצרות שלו ומייד מתחיל להתברר לו מה הוא עושה לא בסדר. למעשה, הוא נוגע בחלק הרע, הגרוע של האישיות ומנסה אחר כך לתקן אותו .

תשובה: אצלנו הגישה היא אחרת לחלוטין – אין רע! בעולם בכלל אין רע! הטבע כולו, אפילו כשהוא נראה לנו רע, זה רק מפני שאנחנו לא משתמשים בו נכון. אם נשתמש בו אחרת, נראה בטבע טוב מוחלט. וגם באגו – אנחנו יכולים להשתמש ביתרונות שלו, במקום שהאגו יזיק לנו.

אם אני מתנגד לאגו הפרטי שלי, כלומר מתחיל לחקור אותו ולעבוד איתו כאמצעי להתעלות מעליו, אז הוא נהיה נקודת המוצא שלי, ולפי התקן הזה אני מודד את עצמי: כמה אני מתעלה, עד כמה אני משתנה.

אני מסתכל על האגו שלי כמו על נתון מהותי שלילי, שדווקא אני צריך לתת לו את הלבוש הנכון בכוונה הפוכה לגמרי ממנו – להשתמש בכל מה שנתון להשפעה, לאהבה, לקשר. ואז האגו יהיה העוזר הקבוע שלי, שכל הזמן ידחוף אותי, יעורר אותי, ימשוך אותי הצידה, ואני כנגד זה כל הזמן שוקל איך להתעלות מעליו. כך הוא יהיה לי "עזר כנגדי".

אנחנו יודעים שכל מערכת עקבית, כל מערכת שמתפתחת, צריכה להיות מורכבת משני כוחות מנוגדים. וכוחות שמנוגדים הדדית מאזנים זה את זה ומובילים לתוצאה הטובה ביותר, למכנה משותף.

לכן האגו צריך להיות באיזון בתוכי עם הרצון להתעלות מעליו. עליי לקבל עזרה מהסביבה, מהאנשים הקרובים, מהחברים, מכל החברה, כדי להתעלות מעל האגו. שתי המערכות הללו – מצד אחד החברה, הסביבה, ומהצד השני, האגו שלי – זה מה שעוזר לי. ואני כביכול עומד ביניהם ובצורה כזאת מגדל את עצמי.

כתוצאה מזה אני חוקר את האגו שלי, מגלה בו תכונות שבעזרתן אני יכול לגדול מעליו, להשתמש בו למען ההשפעה, ההתקדמות, השמחה, העזרה לאחרים, ואז האגו נהיה עבורי כוח, גוש, חומר שאני עובד איתו. אני בשום פנים ואופן לא מחסל אותו! האגו הולך וגדל יותר ויותר בתוכי! ואת כל הניואנסים של ההתפתחות של האגו, את הגילויים שבי, אני פוגש בשמחה!

האדם המודרני נפגש עם האגו במרירות, בעלבון: "עוד פעם אני! מה עשיתי?!". זה לא אני! ככה הטבע מתגלה בתוכי – הטבע האגואיסטי הענקי מתגלה בתוכנו דווקא היום כדי שכל הזמן נתחבר מעליו.

לכן האגו הוא מנוע שמקדם אותנו. את כל הצורות שלו, את כל הגילויים שלו, עד לנוראיים ביותר, אנחנו צריכים כדי להלביש אותם בלבושים יפים .

בפנים הגילוי הזוועתי נשאר, ושיישאר! אבל בכך שאנחנו מלבישים עליו עטיפה הפוכה לגמרי, אנחנו מייצרים כזה דיסוננס, כזה דו-קוטב מכל תכונה שלנו, שהוא עוזר לנו להגדיל את עוצמת האגו ולהשתמש בו למען האחרים, כך שנוצרת מערכת אחרת לגמרי שנקראת "אדם".

עכשיו, לראשונה בהיסטוריה, אנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו יכולים להתעלות מעל הקיום החומרי שלנו (למען הגוף הגשמי) לרמה שבה אנחנו יוצרים מערכת אחרת לגמרי, מערכת רוחנית – האנושות הכללית הווירטואלית, שבתוכה כולם מקושרים ומשלימים זה את זה. והמנגנון האחיד האינטגרלי הזה נקרא "אדם", כלומר האבטיפוס של האדם הכללי בעולם נותן לנו אפשרות לגלות את כל כוחות הטבע, את כל העומק שלו, ולהשתמש בהם נכון.

אם כך, אנחנו בשום אופן לא משמידים ולא "מיישרים" את האגו שלנו. להפך, אנחנו שמחים מכל הגילויים השליליים שלו, כשם שפסל משיג חומר טוב לפסליו. ודאי שיש לפניו עבודה רבה כדי ליצור ממנו צורה כלשהי. אבל הוא שמח שהחומר הזה הגיע לידיו.

גם כאן, גילוי של אגו הוא חומר חדש, שבו אני יכול לעבוד. ומה שאנחנו צריכים לשנות הוא לא את החומר, אלא את השימוש בו – במקום לעשות משהו על חשבון האחרים, לעשות זאת למען האחרים.

מתוך שיחה מס' 7 על החינוך האינטגרלי, 14.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
"כותונת" אלטרואיסטית לאגו
בשבי האגואיזם
האגו הוא החבר שלנו